"והקללה אם-לא תשמעו אל-מצות י-הוה א-להיכם וסרתם מן-הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא-ידעתם"

 "אחרים אשר לא-ידעתם" משמעו "אשריכם שלא ידעתם" וסופי תיבות שניות שיל"ת "שיותי י-הוה לנגדי תמיד".

מפשט דברי הפסוק עולה כי אי אפשר להיות יהודי מאמין וכשר, בלשון העם "יהודי טוב" מבלי לשמוע ולקיים את מצוות ה', כי אין מצב ביניים בין ברוך וארור, בין מבורך ומקולל, בין עובד א-להים ובין אשר לא עבדו. ואם לא שומע למצוותיו מיד סר מן הדרך שמתווה הצדיק. לכן מצויים כאלו שלכאורה מקיימים מצוות ולומדים תורה אך אין הברכה מצוייה בביתם, ואינם חשים בנועם התורה ובעריבות ומתיקות התפלה ועבודת ה'. לכן מדגיש רבינו הקדוש, כדוד המלך זקנו, את חשיבות ומעלת השמחה, שהיא המדד האמיתי להיות האדם "עובד ה'”, כי רק כאשר שמח, יכול לזכות להשראת השכינה, ולהיות ברכה, כאברהם העברי שהיה ברכה. וזוכה לכך דווקא כאשר מקיים "שיותי י-הוה לנגדי תמיד" היינו את שם הוי"ה ברוך הוא, שמורה על מידת הרחמים. בבחינת "י-הוה הוא הא-להים", כי א-להים מורה על מידת הדין והגבורות, ולכן אף כאשר יודע שאין עוד מלבדו יתברך, אבל שרוי בפחד ואימת מוות – אין זה טוב, אלא עליו לקנות את מידת השמחה, ולהאמין באמונה שלמה שה' רחמן, טוב ומיטיב לו ולזולתו לעולם, ואין שום מציאות שיחפוץ חלילה להזיקו או לצערו, לכן כל הרגשות השליליים הם שקר ואחיזת עיניים של הכוח המדמה, שמדמה טוב לרע ורע לטוב, ומסית את האדם לעבור על מצוות ה' יתברך ובכך למנוע הטוב מעצמו. ה' ישמרנו!!

תפלה לקיום חידושי התורה הנ”ל

 רבונו של עולם, מלך רחמן, זכני בדעת, בישוב הדעת, שדווקא י-הוה הוא הא-להים, ושהנך מנהיג את עולם ואותי תמיד בחסדים וברחמים מרובים, פשוטים ונפלאים. זכני לידע ולחוש זאת בליבי שכל מחשבה רעה היא שקר וכזב ולא תתקיים לעולם, ואין לחוש לה כלל, אלא לשנות הסימן ממינוס לפלוס ובאותה עוצמה ממש להודות לך על רוב הטובה וגודל הישועה והנחמה, על כל מה שהיה עד כה וכל מה שיהיה וישאר טוב להבא, כי לעולם אתה מנהיג העולם יותר ויותר בנועם ובחן, ולעולם אין על מה, חלילה לרטון או להתלונן. זכני בדעת הזו מאוצר מתנת חינם והעצם את הרגשתי הטובה בכוח הסגולה לקיים המצוות המעשיות בשמחה ובטוב לבב, על ידי ריבוי תפלה לפני, והודאה על הזכות לקיימן, תוך כדי ולאחר שמסיימן.