"ויסעו מקהלתה ויחנו בהר-שפר"

 ביאר תרגום יונתן ושרו בטוורא דשפירן פירוי. בהר שפרותיו יפים. והר הוא בחינת צדיק הדור, כפי שמצינו אצל לוט שנמלט ההרה, כאשר היה בדרכו לאברהם.

 שפר אותיות שרף, בחינת "הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף". עץ זה בחינת צדיק, ועצי הקטף מזוהים עם האפרסמון שבעבר הופק ממנו שמן האפרסמון שחז"ל תיקנו לו ברכה מיוחדת "בא"י אמ"ה בורא שמן ערב" (שכן הצדיק ערב לקב"ה בעד כל הנבראים, שיחזירם בתשובה שלמה, עד לבחינת "כמוני ממש"), שמן הוא בחינת תיקון לעוון "וישמן לב העם ויבעט", ומסוגל להיטיב עם הנשמה, שכל הנאת הריח היא לנשמה ולא לגוף. הקטף – מלמד שיש להם פירות רבים, ואכן לצדיק רפואות רבות לנפשות חלושות כשלנו, אבל הטוב שברפואות (צורי – לשון רפואה) הוא ה"שרף”, לשון שריפה, כיוון ומנצח מחד גיסא את היצר הרע שהוא אש שורפת מצד הקליפה/הטומאה, אך מאידך גיסא זו העצה הקשה ביותר לקיום, מצד ריבוי המניעות והתגברויות היצר על עבודה קדושה זו, שרבינו כינה אותה "התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל".