"ויסעו מפי החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה"

 "וילכו דרך שלשת ימים במדבר" – בחינת ניסיון העקדה ("ביום השלישי וישא אברהם את-עיניו וירא את-המקום מרחק"; וישא אותיות “יאוש” כי כאשר היצר הרע מסיט להתיאש, אזי הישועה והגאולה קרובה ביותר)

במדבר – לשון דיבור, כי היו צריכים לנצל הזמן להתבודדות ארוכה של הודיה והכנה לקראת הבאות, לזכות לקיים "וידעת היום והשבות אל לבבך" למען יוכלו לעמוד בניסיונות החיים בכוח האמונה בעצמם, במשה ובה' יתברך.

אתם – קרי איתם, היינו שה' איתם, בבחינת "גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי"

 ויחנו במרה – ראשי תיבות בו, בחינת "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו", כיוון ויש עניין שהכל יתהפך לטובה, וחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, ומה שנראה רע הוא לעולם ניסיון ובוודאי יתהפך לטובה גדולה, אם יזכה לעמוד בניסיון באמונה.