"וכל | שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל-עשב השדה טרם יצמח, כי לא המטיר י-הוה א-להים על-הארץ ואדם אין לעבוד את-האדמה"

 תיבת "כל" משמעותה הצדיק, כדכתיב בדברי הימים א, פרק כט: “כי כל בשמים ובארץ" ותרגומו "דאחד בשמיא וארעא" היינו שיהיה אוחז ומקיים שני העולמות (זוהר בראשית לא ובתיקון כב, וע"ע בליקוטי מוהר"ן תנינא ז,ז).

על פי המתג ( | ) שאחרי תיבת "כל" דווקא "שיח השדה" וכיו"ב "טרם יהיה בארץ" אבל הצדיק יסוד עולם, בחינת "כל" כבר מצוי, בדבקות מושלמת בקב"ה.