'ארבע קושיות' הן חלק בלתי נפרד מליל הסדר. אבל שנה חדשה שמתקרבת היא הזדמנות נפלאה לכמה שאלות שכדאי לנו להפנות קודם כל לעצמנו. התשובות שֶנִיתֵּן עליהן עשויות להמתיק ולהאיר באור חדש את השנה הבאה עלינו לטובה:

א. כמה זמן וכוחות אנו מקדישים כדי לקטר, להתלונן ולחשוב כמה אנחנו מסכנים על מה שאין לנו. מבלי משים אנו שוכחים כמה אנו חייבים להודות על מה שיש לנו. אנו מתייחסים לכל הטוב שברשותנו כמובן מאליו, ורק אם מאבדים משהו ממנו, אנו קולטים פתאום במה זכינו קודם. יהודי צריך לברך בכל יום מאה ברכות. אלוקים מצידו לא זקוק אפילו לאחת. אנחנו צריכים לפחות כמות כזו של תזכורות על כל השפע שה' מרעיף עלינו.

ב. עד כמה אני מפתח את הנטיות והכישרונות המיוחדים שאלוקים נתן בי ורותם אותם כדי למלא את התפקיד שלי בעולם? פקחתי את עיניי הבוקר וגיליתי שקיבלתי במתנה עוד יום של חיים. איזה תוכן אני יוצק לתוכו?

ג. יהודי הוא טיפוס אופטימי בהגדרה. כמה סבל וייסורים עברנו כְּעַם לכל אורך ההיסטוריה, ובכל זאת נשארנו מאמינים ואופטימיים. המעיין הבלתי נדלה שמזין את התקווה הזו הוא האמונה באלוקים אוהב שמשגיח עלינו, ואמונה בעצמנו וביכולת שלנו לעשות דברים נפלאים. האם אנו נכנעים לבעיות שלנו ומאפשרים למכשולים שעומדים בדרכנו לייאש אותנו? מה יעזור לנו לצלוח אותם?

ד. אלברט איינשטיין הגדיר 'טירוף' כ"לעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות". אי אפשר לייחל לשינויים, אבל לא לעשות דבר כדי לעזור להם להתרחש. חודש אלול הוא ההזדמנות שלנו להתעורר ו'לחשב מסלול מחדש'. אם אנחנו ממשיכים בדיוק כמו עד היום, למה שמה שלא הלך עד היום יעבוד פתאום? מה אני יכול לעשות אחרת, אפילו צעד קטן, שונה ממה שהיה עד עכשיו?

ה. איננו חיים לבד. אנו חלק מן השרשרת של עם ישראל וההיסטוריה היהודית. 'כשאני לעצמי - מה אני?!'. עד כמה התודעה שלי מכוונת אל המקום ה'כללי'? עד כמה המצב של עם ישראל, בארץ ובעולם (התבוללות, אנטישמיות, אובדן זהות, מצוקות כלכליות) נוגע אלי בכלל?

מאת: הרב יוני לביא, מתוך העלון "שבת בשבתו" - www.zomet.org.il

        ע"פ מאמרו של הרב בנימין בלך מאתר אש התורה

http://www.aish.co.il/

ב"ה

עשר שאלות לכבוד השנה החדשה

'ארבע קושיות' הן חלק בלתי נפרד מליל הסדר. אבל שנה חדשה שמתקרבת היא הזדמנות נפלאה לכמה שאלות שכדאי לנו להפנות קודם כל לעצמנו. התשובות שֶנִיתֵּן עליהן עשויות להמתיק ולהאיר באור חדש את השנה הבאה עלינו לטובה.

1. על מה אני צריך להודות?

כמה זמן וכוחות אנו מקדישים כדי לקטר, להתלונן ולחשוב כמה אנחנו מסכנים על מה שאין לנו. מבלי משים אנו שוכחים כמה אנו חייבים להודות על מה שיש לנו. אנו מתייחסים לכל הטוב שברשותנו כמובן מאליו, ורק אם מאבדים משהו ממנו, אנו קולטים פתאום במה זכינו קודם. יהודי צריך לברך בכל יום מאה ברכות. אלוקים מצידו לא זקוק אפילו לאחת. אנחנו צריכים לפחות כמות כזו של תזכורות על כל השפע שה' מרעיף עלינו. שנה חדשה זו הזדמנות מצוינת לספירת מלאי. לערוך רשימה של כל הדברים שיש לי ואני צריך להודות עליהם. לכמה תצליחו להגיע?

2. מה אני חייב לאלוקים על כל הטוב שהוא עושה למעני?

אחרי התשובה הקודמת, השלב הבא מתבקש מאליו - מה אני יכול לעשות למענו? אני כאן בעולם למטרה מסוימת - כדי לבצע שליחות. האם זה בכלל במודעות שלי? עד כמה אני מפתח את הנטיות והכישרונות המיוחדים שאלוקים נתן בי ורותם אותם כדי למלא את התפקיד שלי בעולם? פקחתי את עיניי הבוקר וגיליתי שקיבלתי במתנה עוד יום של חיים. איזה תוכן אני יוצק לתוכו?

3. האם אני אופטימי ביחס לשנה הבאה?

יהודי הוא טיפוס אופטימי בהגדרה. כמה סבל וייסורים עברנו כְּעַם לכל אורך ההיסטוריה, ובכל זאת נשארנו מאמינים ואופטימיים. המעיין הבלתי נדלה שמזין את התקווה הזו הוא האמונה באלוקים אוהב שמשגיח עלינו, ואמונה בעצמנו וביכולת שלנו לעשות דברים נפלאים. מי שחולה בפסימיות עלול לגלות שהנבואה שלו לעיתים קרובות מגשימה את עצמה. האם אנו נכנעים לבעיות שלנו ומאפשרים למכשולים שעומדים בדרכנו לייאש אותנו? מה יעזור לנו לצלוח אותם? (הערה: אַל תענו לשאלה הזו בכן/לא. פרטו כמה שאפשר. אופטימית ביחס לְמַה? מדוע?).

4. מה החלום שלי לשנה הבאה?

חלומות מופיעים בזמן השינה. כשאנו ערים המציאות מגבילה אותנו ומקשה עלינו להשתחרר ולהמריא על כנפי הדימיון. יעקב אבינו, למשל, חלם על סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. כל חייו הלך והגשים את החלום הזה. הרבה אנשים מתחילים את חייהם עם חלומות רבים, ועם השנים נכנעים ומוותרים עליהם כשהם נכנעים לתכתיבי המציאות. עלי לשאול את עצמי: האם חטאתי בוויתור על חלומותיי להיות האדם שאני מסוגל להיות? לאיזו מטרה אני יכול לשאוף בשנה הבאה שתשנה את חיי אם אדבק בה באמת?

5. מה אני צריך לעשות השנה אחרת?

אלברט איינשטיין הגדיר 'טירוף' כ'לעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות'. אי אפשר לייחל לשינויים, אבל לא לעשות דבר כדי לעזור להם להתרחש. חודש אלול הוא ההזדמנות שלנו להתעורר ו'לחשב מסלול מחדש'. אם אנחנו ממשיכים בדיוק כמו עד היום, למה שמה שלא הלך עד היום יעבוד פתאום? מה אני יכול לעשות אחרת, אפילו צעד קטן, שונה ממה שהיה עד עכשיו?

6. על מה אני צריך להתפלל?

מה הייתי עושה לו הייתי מקבל זכות לבקש משאלה אחת שתתגשם? ושלוש? האם הייתי רוצה שאראלה תתקשר אליי? מה סדר העדיפויות שלפיו אני מנהל את חיי? על מה חשוב לי לבקש?

7. על מי אני צריך להתפלל?

למרות שקשה לי לפעמים, אני יודע שיש אנשים שמצבם גרוע בהרבה. כשאני מתפלל עליהם אני מבטא איכפתיות גם כלפי דברים שלא נוגעים לטובתי האישית. חז"ל גילו ש'המתפלל על חברו - נענה תחילה'. למה? כי הוא נעשה שליח העומד מול ה' ומבקש, ובזה מתקרב אליו, וממילא זכאי לקבל יותר. על מי אני צריך להתפלל השנה – לבריאות / פרנסה / חתונה / ילדים / צרכים אחרים?

8. מה אני יכול לעשות למען עם/מדינת ישראל?

איננו חיים לבד. אנו חלק מן השרשרת של עם ישראל וההיסטוריה היהודית. 'כשאני לעצמי - מה אני?!'. עד כמה התודעה שלי מכוונת אל המקום ה'כללי'? עד כמה המצב של עם ישראל, בארץ ובעולם (התבוללות, אנטישמיות, אובדן זהות, מצוקות כלכליות) נוגע אלי בכלל? תפילת יום כיפור מסתיימת במילים 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה'. מה אני יכול לעשות כדי שהדבר הזה יקרה?

9. עצום עיניים ונסה לדמיין את עצמך בראש השנה תשע"ו. מה אתה רואה?

כל שינוי מתחיל מחזון. ככל שיהיה ברור וממשי יותר, גדלים הסיכויים שאצליח להגשים אותו. נסה לתאר מה אתה רואה בכמה שיותר תחומים – לימודים, עבודה, מערכות יחסים, עולמך הרוחני. יהיה מרתק לקרוא את זה עוד שנה ולגלות מה באמת התגשם.

10. ולסיום - מוזמנים להוסיף את השאלה האישית שלכם...

מאת: הרב יוני לביא, מתוך העלון "שבת בשבתו" - www.zomet.org.il

        ע"פ מאמרו של הרב בנימין בלך מאתר אש התורה