רב חסדא:  בשלו הן שמין

ברייתא בע"ח בבינונית 

להמחשה: 

הלווה ר' געציל ממושב קוממיות היה צריך לחתן את בנו,  ופנה לידידו  הקבלן ר' יענקל הירושלמי ממאה שערים,  וביקש ממנו  הלוואה של  שלושים אלף דולר.

ר' יענקל לא חשש שר' געציל לא יחזיר לו את ההלוואה, מאחר והיו ללווה 3 שדות  ברשותו 

·        עידית שדה איכותית בירושלים,

·        בינונית שדה בינונית  באשדוד

·        זיבורית, שדה באיכות ירודה  בעזה ליד בני דודינו הפלשתינים.

מאחר וע"פ תקנתו של עולא, בע"ח בבינונית,  שועבדה שדה הבינונית באשדוד לר' יענקל המלווה.

לאחר לקיחת ההלוואה מכר ר' געציל את הקרקע העידית בירושלים,  והוא נשאר עם קרקע בינונית באשדוד המשועבדת  ללווה ר' יענקל, ועם קרקע זיבורית בעזה.  למעשה, אחרי מכירת השדה העידית בירושלים,  השדה הבינונית של אשדוד נהפכה לעידית של הלווה ר' געציל.

שהגיע מועד הפירעון ר' געציל מקוממיות הסתבך קצת, ולא נשאר ברשותו  כסף  להחזיר את ההלוואה לר' יענקל.

ר' געציל הלווה  לא יכול להגיד לר' יענקל המלוווה, מאחר והשדה שלי  באשדוד הוא כיום העידית שלי, ובע"ח לא יכול לגבות מעידית, אז אני אשלם לך מהשדה הזיבורית שיש לי בעזה

מדוע?

 כי ביום ההלוואה הקרקע באשדוד הייתה מוגדרת אצל הלווה כבינונית. ורק לאחר ההלוואה הוא מכר את  העידית של ירושלים, ואז  שונה הססטוס  של השדה באשדוד  מבינונית לעידית.  ולכן הוא צריך לשלם את השדה של אשדוד לר' יענקל. ולכן הברייתא סוברת שבעל חוב מבינונית וההגדרה בינונית זה שעת ההלוואה ולא שעת הפירעון. 

ברייתא בע"ח בזיבורית

בברייתא השנייה, שכתוב שבעל חוב גובה מזיבורית,  מדובר שללווה ר' געציל  היה לו בשעת ההלוואה 2 שדות, בלבד  בינונית באשדוד  וזיבורית בעזה. וליתר דיוק  השדה באשדוד מוגדרת אצל הלווה  עידית. אז מדוע הברייתא קוראת לשדה באשדוד בינונית  מאחר ובעולם קוראים לשדה  זה באשדוד בינונית. אבל מאחר ובשלו הן שמין, ואותנו לא מעניין מה הציבור קורא לקרקע,

ומאחר ואצל ר' געציל הלווה, השדה באשדוד, נחשב לעידית,  הוא יכול להגיד למלווה ר' יענקל יקירי,  אני לא משלם לך מהשדה של אשדוד, מאחר ושדה זה הוא עידית אצלי, ומאחר ובשלו הן שמין, ובעל חוב לא יכול לגבות מעידית  הוא אומר למלווה  לך תגבה את חובך  שלך מהשדה שנמצא בעזה.

תירוץ שני   בשל עולם הן שמין

ברייתא בע"ח בבינונית

מאחר ולמרות שהשדה באשדוד שיש לר' געציל נחשב אצלו עידית, אולם מאחר ובעולם זה נחשב לבינונית, ואנו מסתכלים על בשל עולם הן שמין לכן  גובים משדה העידית שלו שאצל העולם זה בינונית.   והוא לא יכול להגיד למלווה אצלי זה עידית.

ברייתא בע"ח בזיבורית 

 הברייתא שסוברת שבינונית וזיבורית גובים מזיבורית, שם הבינונית אצל הלווה נחשבת אצל העולם כעידית, ומאחר והולכים בדעה שבשל עולם הן שמין,  ושדה זו נחשבת בעולם לעידית, ובלשון הגמרא "בינונית שלו כעידית דעלמא"  לכן לא מגיע לבעל חוב לגבות מעידית, ולכן המלווה  הוא  יכול לגבות רק מזיבורית שנמצאת בעזה.

תירוץ שלישי - בשלו או בשל עולם זה המחלוקת

ברייתא בע"ח בבינונית

סוברת  בשל עולם הן שמין ובינונית שלו כבינונית דעלמא ולכן גובים מבינונית

ברייתא בע"ח בזיבורית

סוברת שבשלו הן שמין, ואצלו נחשב השדה באשדוד  לעידית, ולכן יכול המלווה לגבות רק מזיבורית בעזה.

דעה רביעית של רבינא   האם יש עולא אין עולא

ברייתא בע"ח בבינונית 

הברייתא סוברת שלמרות שמהתורה בעל חוב גובה את חובו מהלווה מקרקע של זיבורית,  אולם  עולא תיקן תקנה  שמשדרגת את בעל החוב מזיבורית לבינונית   על מנת  "שלא תינעל דלת בפני לווין" ולכן בע"ח  גובה מבינונית

ברייתא בע"ח בזיבורית

הברייתא סוברת  שהתקנה של עולא לא קיימת  ולכן בעל חוב גובה מזיבורית