בכל ליל שבת מיד אחר התפילה היו המתפללים בסוסנוביץ נוהגים להזמין לביתם אורחים שבאו לעיר ולא היה להם מקום לאכול הסעודות שבת, אבל לא כן עשה רבי אפרים מרדכי מוטל, הוא ישב במקומו בראש הבית הכנסת עד שהלכו כל המתפללים לביתם, ולא נשארו אלא האורחים המלוכלכים, כאלו שאף אחד לא רצה להכניס לתוך ביתם. רק אז היה רבי אפרים מרדכי מוטל עומד ומזמין לביתו את כל אותם של הוזמנו ע"י אחרים, משום של היו ראויים כאורחים.

פעם אחת כשהגיע רבי אפרים מרדכי מאטיל לביתו עם האורחים, ונכדו כבנו, הגאון רבי שלמה זאב צווייגענהאפט זצ"ל, אחז רבי אפרים מרדכי מאטיל את הכוס יין ועשה קידוש במהירות ומיד התחיל הסעודה. אפילו "שלום עליכם" לא שר. נכדו השתומם על הנהגתו, עד שלחש רבי אפרים מרדכי מוטל לתוך אזנו של נכדו ואמר, אני רואה שאתה לא מבין, יש היום אצלנו אורח אחד שנראה לי שלא היה לו מה לאכול לזמן רב, הוא נראה חלש כל כך עד שפחדתי שאפילו אם אשיר "שלום עליכם" במהירות הוא עלול להתעלף.

ר' מוטל זכה לאריכות ימים מופלגת. כשנתיים אחרי פרוץ מלחמת העולם השניה נפטר בשיבה טובה בג' שבט תש"א וקבור בבית העלמין היהודי בסוסנוביץ.