בשבילי נברא העולם רבי שלמה שטנצל זצ"ל:

"חייב לומר האדם בשבילי נברא העולם" "כל העולם לא נברא אלא בשביל לצוות לזה" – ובכ"ז נערמים קשיים בפני האדם להשיג כל מיני דברים, מה שוה לאדם שכל העולם נברא עבורו והוא אינו יכול להשתמש בהן.

אך באמת כתוב על אותו אדם "יתוש קדמך" כלומר לפעמים יתוש קטן חשוב יותר מהאדם שהוא תכלית הבריאה כיצד זה יתכן.

והנראה דמצד חלק הנשמה השכל של האדם כל העולם נברא עבורו להיות לו משמשים ממש השמש הירח הכוכבים וכל צבא מעלה ומטה נבראו לשם האדם השכלי, אך כשאין האדם מפעיל את שכלו והריהו שקוע בעצמו החמרי בגופו, אם מצד הגוף הרי גוף היתוש חשוב יותר שיצירתו קדמה ליצירת גוף האדם.

לכל בריה מהברואים יש מצב אחד קבוע בלתי משתנה. ואילו לאדם ישנן אפשרויות ללא גבול מעליון ומושל על כל הברואים עד היותו נמוך ותחתון לכל הברואים בבחי' "יתוש קדמך" זאת מסוד הבחירה שבאדם.

למרות שהעולם לא נברא אלא בשביל האדם בכ"ז מתקשה האדם בהרבה דברים, ומדוע זה? אחז"ל הריעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי כאשר האדם חי ע"פ שכלו והוא מושל על לבו, כל העולם נעשים משמשיו, ואין לו כל קושי, הם באים אליו כעבדיו אל המלך, משא"כ כשחוטא האדם הרי נעשה הוא פחות
מהברואים, ומי מהברואים מוכן לשמש את שפל הבריאה, השמים אינן רוצות להוריד לו גשם, ואף אם השמים ממטיר אין הארץ מוכן להוציא מזון לאדם, השמש הגדול אינו נכון לשמש את השמש הקטן.

בא חבקוק והעמידן על אחת "וצדיק באמונתו יחי", - כלומר ע"י האמונה שהוא הנתיב המרכזי בחיים, וממנו המבואות והמוצאות של כל המצוות והמדות הטובות, ע"י האמונה יכול האדם בכל מצב שהוא להיות עבד של הבורא, ובכך לחזור לשורשו כבחיר הנבראים, ובכך לשלוט על תבל ומלואה. והיות העולם כולו שנברא לשם אדם זה – משרתיו.

והיסוד הגדול השני של הבריאה הוא חסד, עד שנח הצדיק כאשר איחר בנתינת מזון לאחד החיות שבתיבה הכישו אוו בעל חי ,ויש לתמוה הרי העולם נברא בשבילו, ואיך נענש על שימושו את אחד מהנבראים הפחותים שבעולם, הרי מכאן שבהמנעות מחסד, ומהרגשה את הזולת אפי' אם בעל חי הוא פוגם הוא בצלם ובצורת האדם ונעשה לחומרי לגוף, אשר לכ העולם חשובים ממנו שהרי קדמו בבריאתו לו, וע"כ הבעל חי נעשה שליט עליו.

בספר (מלכים א' ג, יג) כתוב על שלמה המלך שבקש חכמה, וה' יתברך אמר לו: וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עושר גם כבוד", נראה לומר שזה בדרך ממילא וטבעי, כשיש חכמה הרי הוא מושל על הבריאה ממילא ... הבריאה שנבראה עבורו מתכופפת לשמשו, ולתת לו את בקשתו. ובכלל זה העושר והכבוד, כי בחכמה הוא נעשה עיקר ועליון ליצורי עולם.