את חג החנוכה אנחנו חוגגים בהלל והודאה להקב"ה על הניסים שאירעו לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. המהר"ל מפראג מקשה על עצם החג בהלל והודאה על הנס שקרה, שהרי קביעת חג צריכה להיות על נס שהוא ממיתה לחיים, כדוגמת חג פורים שם נגזרה עלינו מיתה וניצלנו, אך הנס בחנוכה ודאי שחשוב הוא אך אינו בגדר של הצלה ממות לחיים. נזכיר שהנס הוא על קיום מצוות הדלקת המנורה בשמן זית זך כאשר מצאו פח יחיד שהספיק לשמונה ימים, על עצם החזרת המלכות לישראל וכמו כן על נס ניצחון המלחמה של בית חשמונאי על היוונים. לא יתכן לומר שעל הנס שזכו לקיים את מצוות ההדלקה נקבע הנס, שהרי מצוות לאו להנאה ניתנו.

על כן מסביר המהר"ל שגזירת היוונים הייתה לבטל את התורה ואת הקדושה של עם ישראל, והרי ביטול התורה והקדושה שבעם ישראל הרי שזהו גם ביטולו ואיבודו של העולם שלא נברא אלא בשביל עם ישראל שמקיימים את העולם בלימוד התורה שבה נברא העולם.

הנס שנעשה למכבים במציאת פח השמן חתום בחותמו של כהן גדול בא בכדי שעם ישראל יקיים מצווה אחת מתוך תרי"ג מצוות שרצו היוונים לבטל את כולם. ובכך שיקיימו ישראל את המצווה הזאת שהיא אחת מתוך המצוות שרצו היוונים לבטל הרי שיש בזה נס של הצלה שרצו היוונים לבטל את התורה ומצוותיה.

כמובן שיש גם הלל והודאה על החזרת מלכות לישראל שאולי זו הסיבה המשמעותית ביותר, אך בכל מקרה כל זה קרה בדרך של נס ואף נס פח השמן בא בכדי להעיד על כך שניצחון המלחמה אינו ניצחון של בשר ודם אלא ניצחון ניסי הבא לידי ביטוי גם במציאת פח השמן שהספיק לשמונה ימים.

היוצא מכאן שתרבות יוון גוזרת מיתה, כליה ואבדון על עם ישראל, אבדון רוחני גדול מאוד של השכחת כל התורה והמצוות שהם הבסיס והחיים של עם ישראל וממילא לכל העולם. זאת כפי המשל שהביא ר' עקיבא לפפוס על כך שלמד תורה למרוות הגזרות שהיו בתקופתו, על הדגים שיראים מפני הדייגים במקום חייהם, במים, ואם כך קל וחומר שיהיו יראים במקום מיתתם, ביבשה. הרי שעם ישראל ללא תורה, ללא קדושה וללא מצוות הרי שהוא נמצא במקום מיתתו ח"ו. תוכנה של היהדות הוא התורה. לא ניתן לומר שיש יהדות שאינה שייכת לתורה. יכולים פרטים לנתק עצמם מהתורה או לא לקיים אותה, אך לא לומר שיש יהדות המנותקת מיסודה מהתורה, התורה והקדושה הם התוכן והצורה של היהדות.

הנס שנעשה לעם ישראל של הניצחון על היוונים ועל תרבותם ובכך קיים ניצחון רוחני לעם ישראל ולתורתו, זה ממש נס של הצלה ממיתה לחיים. מקום חיותינו הוא התורה, משם אנו יונקים את כל מציאותנו.