"וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים" (שמות יח,א). '"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" - מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק' (רש"י). מקור דברי רש"י במכילתא (על הפס') וכן מובא בגמ': '(שמות יח, א) "וישמע יתרו כהן מדין", מה שמועה שמע ובא ונתגייר? ר' יהושע אומר: מלחמת עמלק שמע, שהרי כתיב בצדו (שמות יז, יג) "ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב". ר"א המודעי אומר: מתן תורה שמע ... ר"א אומר: קריעת ים סוף שמע ובא, שנא' (יהושע ה, א) "ויהי כשמוע כל מלכי האמורי"; ואף רחב הזונה אמרה לשלוחי יהושע: (יהושע ב, י) "כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף"' (זבחים קטז,א). אמנם בחז"ל זו מחלוקת אבל כדרכם של מדרשים האחד משלים את השני, ולכן הביא רש"י את שתי הדעות; אמנם את דעת ר"א המודעי לא הביא כיון שזה מחלוקת מתי יתרו בא, כך שלמ"ד שיתרו בא לפני מתן תורה לא שייך לומר שבא בעקבות מתן תורה (שעדיין לא היה). גם רש"י קירב לפשט הפס' שבו נאמר ששמע "את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים", מכך שהתורה לא קיצרה ואמרה רק ששמע שה' הוציא את ישראל ממצרים שזהו בקריעת ים סוף, או רק היתה אומרת ששמע כל מה שה' עשה למשה וישראל שהכוונה 'בירידת המן ובבאר ובעמלק' (רש"י), לכן למד שהתורה באה לומר ששמע גם את קריעת ים סוף וגם את מלחמת עמלק (ואמנם הכוונה במה שה' עשה למשה וישראל זה לשלושה דברים, אולם בכ"ז כיון שסמוך ליתרו מובא מלחמת עמלק בא להדגיש שזה היה הדבר שגרם לו לבא מבין שלושת הדברים). מדוע דווקא נאמר ששמע את שני אלו? מה המיוחד בהם? אולי חז"ל באו לברר שמה שיתרו בא לישראל אין זה משום שרצה שיכבדוהו בשל היותו חותן משה, שרצה כבוד גשמי, לכן מדגישים ששמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק שבהם מתגלה כבודם של ישראל והקב”ה, שבא לכבודם; לכן לא אמרו שבא על שמע את המן והבאר כדי שלא ישמע כאילו בא בשביל הנאות גשמיות, שרצה לאכול מהמן או לשתות ממי הבאר שהם מים מיוחדים, לכן לא הזכירו זאת כסיבה לבואו, כיון שבא במטרה רוחנית לכבודם של ישראל, ולהתחבר אליהם, ולא למטרת עצמו כלל. אולי אפשר שיתרו ראה בקריעת ים סוף את אלוקותו של ה' (ששולט על הטבע עד כדי שינויה בצורה על טבעית לגמרי), אולם אולי זה דווקא כשה' רוצה לפנות אלינו, כשרוצה להתייחס לעולמנו, אבל בסתם כך אין לו קשר לעולמנו (כמו שהאמינו פעם שהוא עליון ולכן לא אכפת לו מהעולם), לכן באה מלחמת עמלק ומשלימה, שישראל פנו לה' ע"י שמשה הרים את ידו שאז נצחו ע"י האמונה בה': '"והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל" וגו' (שמות יז יא). וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא לומר לך: כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים, היו מתגברים; ואם לאו, היו נופלין' (משנה; ר"ה ג,ח). סימן שכל הזמן ה' משגיח וקשור לעולמו ולא מנותק בשל עליונותו; ממילא ראוי לעבדו כל הזמן, ולכן בא להתגייר. או שבקריעת ים סוף מוכחת אלוקותו של ה', אולם המצרים נענשו וטבעו בשל גזרותיהם על ישראל, שחשבו איך להתחכם נגד ה', כמו שהזהירם יתרו שיענשו על כך (סוטה יא,א), כך שאולי דווקא בשל הגזרות הקשות ושזה נעשה דרך התחכמות נגד ה' אז זה חמור ביותר ולכן ודאי שה' יענישם, אולם מניין שבסתם כך ה' אכפת לו מהנעשה בעולם? זהו ששמע גם את מלחמת עמלק שזה דבר רגיל בעולם שנלחמים, ולכן זה מראה שה' תמיד משגיח על המעשים בעולם ולא רק במקרים חריגים ביותר (שלא רק כשנעשים מעשים רעים ביותר [כמו שעבוד מצרים ודור המבול], וזה גם גורם לצעקה גדולה של הנפגעים לה' שיצילם, ועוד מוסיפים התחכמות נגד ה' כדי לנסות לוודא שלא יוכל נגדם). אולי גם בקריעת הים המצרים רדפו אחריהם לתוך הים, ולכן יכול מישהו לחשוב שמשה ארגן זאת ע"י שחישב כמה זמן יקח למצרים להגיע וידע שאז יש משהו טבעי חריג והשתמש בזה כדי להטביע את המצרים, כך שאין זה משהו אלוקי; לכן זהו ששמע גם את מלחמת עמלק שהם באו לישראל ולא ישראל תכננו נגדם במשך זמן שתכננו מראש, אלא נגררו אחרי עמלק שבא נגדם, וגם בזה הוכח שה' משפיע עליהם ניצחון, כך שמוכח שזה דבר אלוקי ולא התחכמות טבעית. גם במלחמה לא נעשה להם ניסים על טבעיים אלא נלחמו ככל מלחמה, וניצחו ע"פ ידי משה שקשורים לאמונה בה' וממילא לעזרת ה', כך שמוכח שזה משהו אלוקי ולא שהשתמשו במשהו חריג בעולם. אולי גם יתרו שמע על קריעת הים, אולם זה נעשה לבנ"י, ואילו הוא גוי, ולא רק זה אלא שהוא היה כומר שעבד את כל הע"ז שבעולם ('"מכל האלקים" - מלמד שהיה מכיר בכל ע"א שבעולם, שלא הניח ע"א שלא עבדה [מכילתא]' [רש"י]), לכן חשב שאולי אין הוא ראוי להתחבר לה' כיון שמוכח לו ששורשו בטומאה. לכן מה שגרם לו להבין שהכל תלוי בהחלטתו זה מלחמת עמלק שהוא צאצא של יצחק, כך שלכאורה היה צריך להיות קשור לקדושה או לפחות לא להילחם נגדה, וכמו"כ ישראל ניצחו כשהפנו את ליבם לה', כך שסימן שהכל תלוי בבחירתו של האדם, האם ללכת אחר ה' ושכינתו או אחר הטומאה, ולכן אז בא להתגייר. אולי באו חז"ל לרמז שיש שתי אפשרויות כיצד להכיר בה' (ראה ב'הגלות והגאולה', 'מעמד הר סיני – היסוד לאמונת ישראל', למרן גדול הדור הרה”ג חיים דרוקמן זצוק”ל זיע”א), יש אפשרות דרך המסורת שהועברה אלינו מסיני, שה' נגלה אלינו, או דרך החקירה בטבע שכך מגלים את ה' שמתחבא בטבע; לכן רמזו שיתרו בא בעקבות שני אלו, שבקריעת ים סוף היה גילוי ה' גדול עד שאמרו: '"זה א'לי" - בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע, ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים' (רש"י; שמות טו,ב), כרמז שיש אמונה דרך המסורת שה' נגלה עלינו בסיני, וזהו שלר"א המודעי שמע את מתן תורה, אלא שלר"א יתרו בא לפני מתן תורה ולכן אי אפשר לומר מתן תורה אלא רק דבר המזכיר את גילוי ה' אלינו; לעומת זאת במלחמת עמלק לא היו ניסים על טבעיים אלא הכל נעשה דרך מלחמה טבעית, אלא שראו בה שה' עוזרנו (ע"י ידי משה), שזהו שמבררים דרך המציאות בטבע על אלוקות ה'. שכך דרך שני אלו הוכיח את אלוקות ה' ובא להתגייר. אולי עובדי הע"ז היו עובדים את הע"ז גם בשל היותם המשמשים של ה', שה' נתן את העולם להתנהל ע”י חוקי הטבע, לכן עבדו את הטבע הגשמי כעין להתרצות לפניו; כך שקריעת ים סוף הוכיחה את אלוקותו הגדולה של ה', אולם אולי יש מקום לעבוד דרך שליחיו כיון שה' לא רוצה שיפנו אליו ישירות, כעין מלך שפונים רק דרך משרתיו; לזה הועילה מלחמת עמלק להוכיח על הקשר הישיר לה', שאין לעבור דרך שליחיו אלא יש קשר ישיר לה' כמו שהוכח בניצחון שהושג ע”י ידי משה ישירות מחיבור לה' (ששעבדו ליבם לה').