האם יתכן שפיספסנו את המסר העיקרי של פר' "ואתחנן".

-----------------------------------------------------------------------

 משה לא היה  שב "ומתבכיין" על כל תחנוניו לקבל מחילה ולזכות לארץ.

 אלא אם היה בדבר מסר חשוב ועיקרי לדורות עולם.

 משה העבד הנאמן ואביהם של ישראל ,מוטרד היה מאד מאד 

מנבואתו אשר בפרשת  וילך לאמור : 

  "וקראת אתכם הרעה בחרית הימים".

 היא השואה האיומה שבדור הקודם.

 ולכן ביקש לרמוז שגם בעת ההיא בשואה כאמור :

 הוא יעמוד ויתחנן : חי ואתחנן. [18 פעמים]. 

יעמוד לבקש רחמים למנוע השואה או את כליונם המוחלט. 

 שגם רמז משה כי אל לו ליהודי ,שלא לקיים המצווה ב"הא" הידיעה.

  והיא המצווה השלטת בפרשת ואתחנן  : לבוא להיכנס לארץ ולרשת אותה.

 

ויותר מזה ,אם לא עולה בידו של יהודי לעלות לארץ .עליו להעתיק את תחנותיו של משה כמניין  "ואתחנן". [ש"רב לך"... אך לא לאחרים בעתיד]

 כאמור פרשת ואתחנן היא פרשת ארץ ישראל  על כלל מהויותיה.

 רוב דברי הפרשה כך או אחרת נסבים ונוגעים בארץ ועד כדי כך שכל : "מצווה" בפרשה שלא פורשה  מהותה,הרי שהיא מצוות - העליה וירושת הארץ.

 אם מסרים אלו היו מחודדים ובראש ראשם של הדברים. עמך ישראל היו נוהרים לארץ ויהי מה   השואה הייתה נמנעת...... 

 

ולבסוף רמז ענק הותיר לנו משה בכך שכתב  "וקראת אתכם...." בתוספת האות "א" במילה : "וקראת". [במקום וקרת ]

.

 לאמור השואה לא הייתה יד המקרה, אלא מעוגנת היא כאמור במקרא מפורש .

 לאמור : "וקראת אתכם הרעה באחרית הימים".

ולא עוד שגם תרופתה ומניעתה מצויים במקרא כאמור :

ברמזיה של פרשת ואתחנן, שחלקם הובאו בזה - לעיל ... .

משה אהרון