'ארדה נא ואראה... ויפנו משם האנשים... האף תספה צדיק עם רשע' (בראשית יח, כא-כג)

שתי שאלות מתעוררות בפסוקים אלו: א) מהפסוק 'ארדה נא ואראה' משמע שעוד לא נפלה ההחלטה להחריב את סדום; ואילו מדברי אברהם "האף תספה צדיק עם רשע" משתמע שההחלטה נפלה כבר. ב) הפסוק "ויפנו משם האנשים וילכו סדומה..." היה צריך להיות מיד לאחר הפסוק "ויקומו משם האנשים וישקיפו על פני סדום" (פסוק טז), כיון ששניהם מדברים על הליכת המלאכים מאוהלו של אברהם לסדום.

ייתכן שיש נקודת מעבר אחרי פסוק כא, כלומר, אחרי שה' אמר 'ארדה נא ואראה', אכן ירד ה' וראה, והחליט להשחית את סדום. לכן רק אז נשלחו המלאכים לסדום, ולכן רק אז בא פסוק כב. אברהם יודע על ההחלטה, כי "ואברהם עודנו עומד לפני ה'" (פסוק כב), ולכן הוא מתפלל על החלטה זו.