מזמור לשולחן.

=================.

 מה בין מזבח לשולחן.

 ששולחן מצופה זהב .  

ואף נעתר גם בשני זרי זהב .

ועליו מקריבים  את לחם הפנים .

לחם שמצהיל פני בני האדם רעבים.

 שזה "קורבן" הנצח לקב"ה

 שמזבח, אולי אולי מקרב במשהו 

 את האדם לבוראו .

 שמאכלו אך לאש

 בעוד ששולחנו של האדם המאכיל רעבים

 מקפיץ את האדם עד לפני כסא הכבוד .

 לעמוד בפני מלכו של עולם ולעתור בפניו .

 שנאמר : "לחם פנים - לפני תמיד".

לפיכך גם מזבח נבנה כ"נבוב לוחות"

 משל רמז שאין בנו לבין לוחות הברית.

 דבר ואף לא חצי דבר

 והנה לא בכדי גם נאמר על קורבנות המזבח : 

"לחמי לאישיי". שאין המזבח  אלא  שולחן שווא 

לדמות כאילו מאכילים את הקב"ה

 שהוא בעצמו "אש להבה" 

באמצעות אש חלולה של  שרפת הקורבן כמאכולת לאש .

אבל בכלל,את הקב"ה אין מאכילים "לחם" .

הקב"ה בורא האדם מבקש להאכיל את בניו -

 בני האדם הרעבים ועל שולחן ערוך ומסביר פנים .

לקיים את האיפכא המסתברת  :

את המשוואה שמי המבקש ל"האכיל" את אלוהיו 

יקיים : "לחמי לאישיי במובן לאנשיי . 

כאמור אותם הרעבים ואותם החלכאים והאביונים.

 לימים גם הנביא יחזקאל ידרש לרעיון זה

 בדימוי של הפיכת מזבח לשולחן.

 ["הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'" ]

 ראו השולחן במשכן זכה לא רק לעדיפות על המנורה .

שהיא הוצבה אך כ"נוכח" אליו .

אלא שהשולחן אפילו התעלה מעל ארון העדות.

 שהארון זכה לזר זהב אחד והשולחן לשני זרי זהב.

 אז אחיי היקרים  :

 חדלו מגעגועים ל"מזבח".

 אחזו בקרנות השולחן שבביתכם להיותו מסביר פנים

 להאכיל רעבים בלחם הפנים, שיצהיל את פניהם 

ובבחינת "והלא פרוס לרעב לחמך.

 "וכי חסד חפצתי ולא זבח"

 אדם יכול בנקל להפוך את ביתו לבית מקדש.

 ואת שולחנו למזבח של אמת .

 בסעודה אחת על שולחן המזינה רעבים ובפרט אותם האביונים החסרים 

 מתקרבים כאמור לקב"ה יותר מאלף קורבנות ממין וסוג אחר.

  

והיה אם יש קורא לדברים  והיה בהם משום קורת רוח

 ו/או יישוב הדעת

 אנא חמישה לצדקה, כי ממנה תוצאות חיים של גאולה.

 והאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם

משה אהרון