התבוננות "מדוע דווקא" לפרשת פקודי

[1]  לח,כא: אלה פקודי המשכן: ש: מדוע דווקא 'פקודי' ולא 'מנויי' או 'חישובי'? ת: אמנם כל החומרים ניתנו למשכן בתרומה ומתוך נדיבות לב, אך המילה 'פקודי' מורה כי סוג החומרים והגבלת הכמויות שניתנו כתרומה ניתנו בציווי ובפקודה, ולא לפי רצון לבו של התורם. התרומה גם הופסקה בציווי (לו,ו).

[1]  לח,כד: ויהי זהב התנופה: ש: מדוע דווקא 'זהב התנופה' ולא 'הזהב'? ת: חלק מהדברים  שהיה אפשר לחשוד שנלקחו שלא כדין על ידי הממונים, נאמר בהם 'תנופה', דהיינו שיהיו מוצגים לעיני כל, כאילו הם מונפים ונראים בלי שום הסתרה, מה שמכונה היום 'שקיפות'. הדבר אמור על זהב המשכן וכן על הנחושת (פסוק כ"ט), וכן במהלך עבודת המשכן, כגון על החזה (ויקרא ז,ל), חלת המצה ושוק הימין (ויקרא ח,כז), קורבן האשם (ויקרא יד,יב), העומר ולחם הביכורים (ויקרא כג,טו), וכן על הסמכת הלויים (במדבר ח,יא). על הכסף לא נאמר 'תנופה' כי כאן היה מנין ברור, שקוף ומדויק של מחצית השקל לכל אדם, ואין אפשרות לקחת כסף בלי ידיעת הממונים, שהרי מניין העם ידוע לכל (603,550).

[1]  לט,יז: שתי העבותות הזהב: ש: מדוע דווקא 'העבותות הזהב' ולא 'עבותות הזהב'? ת: העבותות הן שרשראות עבות (כח,יד). בעת הציווי על עשיית העבותות נכתב וְנָתַתָּה, אֶת-שְׁתֵּי עֲבֹתֹת הַזָּהָב (כח,כד). עתה, בעת סיפור הביצוע, התורה מתייחסת אל העבותות הידועות כבר מן הציווי על העשייה, ולכן מיידעת (בהא היידוע) גם את ה'עבותות', כי 'עבותות' קשורות קשר מוחלט אל 'זהב', ואכן אין בתורה עבותות שלא מזהב. אולי מכאן מקור הביטוי על קשר הדוק כאילו הוא 'קשור בעבותות'.

[1]  לט,כח: ואת פארי המגבעות שֵש: ש: מדוע דווקא 'פארי המגבעות' ולא 'המגבעות'? ת: בעת הציווי על עשיית המגבעות נכתבה הסיבה לשם מה נחוצות המגבעות: וּמִגְבָּעוֹת תַּעֲשֶׂה לָהֶם, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת (כח,מ), ולא נכתב החומר ממנו יעשו את המגבעות. כאן, בעת הביצוע, מסופר  שאכן המגבעות היו מפוארות, מחומר השֵש, ומן הסתם גם עוררו כבוד, לכן דווקא 'פארי המגבעות', מגבעות מפוארות ומכובדות.