"שיר למעלות" - 1 (4 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי יהונתן, 24/6/2010

 תהילים פרק-קכא: "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ..."

המזמור הכ"כ שגור בפינו - האם הוא ברור לנו?

מדוע דווקא במזמור זה "למעלות" במקום "המעלות"?

ואם נאמר שהוא בעצם הראשון ככתוב ברש"י - מדוע הוא מופיע שני בשירי המעלות?!

 

שירי המעלות מתחילים במזמור ק"כ: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֶל יְהוָה בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי: יְהוָה הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה: מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה: חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים: אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר: רַבַּת שָׁכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם: אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה"

 

המזמור מתאר מצב צרה שנראה לנו מוכר - אויבי שקר ורמיה, אויבים שונאי שלום שכשמדברים איתם הם למלחמה... "אהלי קדר" שאנו שוכנים בתוכם ("שכנתי") הלא הם מארצות ערב הנמשכים עד ארצות הצפון התומכות בהם ורודפות את ישראל שהבירה מוסקבה היא "משך" שבסביבתה גר ישראל לא מעט... 

 

מתוך צרות אלו נושא דוד המלך את עיניו אל ההרים לעזרה, לעליה, "שיר למעלות..."

1. מה עניין נשיאת העיניים ודווקא אל ההרים?

2. מה הכוונה ב"מאין"? זו שאלה או קביעה? למה לא "מהיכן" וכד'?

3. מדוע דווקא כאן יש צורך לאיזכור שמיים וארץ? וכי איננו יודעים זאת?!

דובר אנגלית? אתר חידוש מתרחב וצריך אותך!

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

יודע את התשובה? חושב אחרת
דיונים - תשובות ותגובות (4)
אברהם לוי (14/10/2010)
לגבי שלושת שאלותיך, אולי הם יתיישבו על פי הפירוש הבא:

אדם נמצא בצרה. הפיתרון לא נראה באופק. יתכן אפילו שכל הנתונים נגדו. אם כן מהיכן הוא יכול לשאוב עידוד?

הקדמה:
כבר ידוע "שהרים וצורים" זה כינוי לאבותינו הקדושים ואימותנו הקדושות (עיין במדבר כ"ג ט', על הפסוק כי מראש צורים אראנו, ובנושאי כלים שם).

כעת נעבור לענייננו:

שיר למעלות:
אשא עני אל ההרים - אל ההורים האבות הקדושים.
ואז אגלה שהעולם הזה לא עובד על פי כללים, אלא רצון ה' זה הדבר היחיד שקובע. ממילא מי שמתחבר לה' ופונה אליו, יש לו היכולת להפוך את הקערה על פיה!
לדוגמא:
למרות שנאת עשיו ליעקב - הוא לא הצליח נגדו.
גם לבן ביקש לעקור את יעקב מהשורש - ולא הצליח.
נמרוד זרק את אברהם לאש - אך אברהם לא ניזוק.
לסיכום: אצל אבותינו אנו רואים בחוש, שלא נתוני השטח הם אלו שקובעים, אלא רק הבורא הוא הבוס והשולט, ומי שקרוב אליו - נוש
(להמשך התגובה לחץ כאן )

אביעד חזני (26/6/2010)
בס"ד

1. ההרים, המרחק.. בעתיד הקרוב לא תמיד רואים את הישועה. (כמובן ששאלתך היא אולי מה שגרם לגמרא לדרוש "ההורים")

ב. אם היה "מהיכן" היית שואל הפוך :) אבל מצד האמת, אין זה יותר נואש מאשר מהיכן.. היכן זה שאלת מקום, אין זה שאלה שתוהה לגבי עצם ההוייה של העזר.

ג. שמיים וארץ הם מה שמקיף את האדם. "שמיים בקשו רחמים עלי, ארץ בקשי רחמים" "האזינו השמיים ואדברה.. תשמע הארץ" "שמעו שמיים והאזיני ארץ", והם גם סימנים לדברים העומדים לעד.
אשריך!
יהונתן (25/6/2010)
יפה מאוד אבל מה המשמעות?! למה דווקא הביטויים האלו...
reuven (25/6/2010)
1. המצודת דוד אומר שזה כמו אדם שמצפה שיבואו לו עוזרים אז הוא עולה על ההרים לתצפית אם הם באים
2. המלבי"ם אומר שמאין=מאיפה
3. המלבי"ם אומר שרצה לומר מי ששולט בטבע ומה למעלה מן הטבע השמיים שעל פיו מנוהלת הארץ