סיפורים - לפרשת ויגש
נכתב על ידי DL2000, 4/12/2013
בס"ד
ויקרא הוציאו כל איש מעלי (מ"ה - א')
כשהתמנה הרה"ק רבי מנחם
מאמשינוב זיע"א להיות רבה של
העיירה והוזמן לדרוש בבית הכנסת
הגדול, נתאספו בני העיירה כולם,
והחל את דבריו בקול חוצב להבות
ואמר: בשעה שיוסף הצדיק לא יכל
עוד להתאפק והוא נגלה אל אחיו,
מסופר בתורה: "ויקרא הוציאו כל
איש מעלי", והכוונה היא שיוסף
הצדיק התפלל והתחנן על
התפשטות הגשמיות, וזה היה
מבוקשו "הוציאו כל איש מעלי"
משמע להוציא הימנו כל כח אנושי
נפשי וגשמי, שלא יחוש הלילה אף
נדנוד של נקמה בראותו את אחיו
שמכרוהו והורידוהו מצרימה. ואמנם
מעידה התורה: "ולא היה איש אתו
בהתוודע יוסף אל אחיו". אז חשו
וראו בעליל כל קהל הנאספים בבית
המדרש שהצדיק גם חושב זאת על
עצמו, שלא להתפעל כלל מן הקהל
הרב ומן הכבוד הגדול שכיבדוהו.
***
כמה ימי שני חייך בראשית (מ"ז - ח')
בשנת תקנ"ד נקרא הגה"ק בעל
שאגת אריה זיע"א לקהילת מיץ
לכהן שם פאר בתור רב ואב"ד,
וכבר היה אז זקן מופלג קרוב
לשבעים, בבואו שמה שמע את
הבעלי בתים מתלחשים לאמור:
שבא לשכון בבית הקברות שמה.
בשבת קודש בדרשתו הראשונה
פתח ואמר "מצינו בתורתנו הקדושה
בבוא יעקב ע"ה למצרים שאלו
פרעה "כמה ימי שני חייך"? השיב לו
יעקב אבינו ע"ה ימי שני חיי וגו'
מעט ורעים וגו', ויש להבין על מה
ולמה השיבו יעקב אבינו יותר ממה
ששאלו, וגם למה שאלו פרעה על
שנותיו, אך הענין הוא כי פרעה ראה
איך הארץ נתברכה לרגלו שנפסק
הרעב, ואולם בראותו שהוא זקן
נתירא פן לא תארך שמחתם עם
האורח הגדול הזה, על כן שאלו
כמה ימי שני חייך? בחפצו לדעת אם
ישמחו עמו לאורך ימים, ויעקב
אבינו ע"ה הבין זאת והשיב לו, ימי
שני חיי מעט לעומת שני חיי אבותי
שחיו ק"פ שנה, ויש לי לחיות עוד
חמישים שנה, אך רעים היו לכן הנני
נראה כזקן ושבע ימים יותר ממה
שאנכי באמת. כן הדבר עמדי סיים
ה"שאגת אריה", ימי חיי רעים היו
ברדיפות ועוני ודוחק, ולכן נראה אני
כזקן יותר מדאי, אבל אוכל להבטיח
אתכם, שבעז"ה אהיה פה לרב יותר
מעשרים שנה, והבטחתו נתקיימה.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
