חלומותיו של יוסף היו נבואות שהתגשמו כחלק מהתוכנית האלוהית:

1.     החלום הראשון: "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים, בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי, וְגַם נִצָּבָה; וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ  לַאֲלֻמָּתִי".החלום הזה מנבא שני אירועים: שכל אחיו של יוסף ישתחוו לו, ושיוסף יאכיל את כל אחיו הרעבים. ואכן, "בזכות" חלומותיו של יוסף, הוא עורר על עצמו את שנאת אחיו, התגלגל למצרים, וזכה לפרש את חלומות פרעה: "אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה,הֶרְאָה אֶת פַּרְעֹה" (בראשית מא כח).

החלום הזה התגשם לאחר מותו של יעקב, כשכל האחים השתחוו ליוסף (בראשית נ יח), בידיעה שהוא יוסף אחיהם. יוסף, מצידו, הבטיח להאכיל אותם אבל סרב למלוך עליהם.

2.     החלום השני: "וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים לִי" (בראשית לז ט). המילה "לי" פונה לאלוהים ולא ליוסף עצמו. יוסף ראה את מה שאלוהים יראה. החלום מנבא שאלוהי מצרים ישתחוו לאלוהי ישראל, ויכירו בגדולתו ביציאת מצרים. זאת השלמה לנבואה שניתנה כבר לאברהם: "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה... וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל." (בראשית טו יד). זאת הייתה גם התשובה לשאלתו המתריסה של פרעה למשה: "מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ" (שמות ה ב).

הנבואה הזאת התגשמה ביציאת מצרים, כשאלוהים היכה והשפיל את אלי השמש, הירח, ואחד עשר מאלילי מצרים כדי להראות לבני ישראל את גדולתו ועוצם ידו.

עוד קודם לכן אלוהים הסביר ליעקב: "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה" (בראשית מו ד), ואחר כך הבטיח למשה ואהרון: "וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יְהוָה" (שמות יב יב). ואכן פרעה, אחד מאלוהי מצרים, הוכה קשות והכיר בגדולת אדוני, ואמר למשה: "וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהוָה, וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי" (שמות יב לב).

החלום הזה ניבא את המכות שפגעו באלילי מצרים:[1]

1.    מטה אהרן בלע את אל הנהר בדמות תנין, סובק.
2.     אלת הנילוס, נפתיס, שתתה דם.
3.     אלת הלידה בדמות צפרדע, חקת, שרצה צפרדעים.
4.     האלה המגינה מפני מזיקים בדמות חתול, מאפדת, לקתה במכת כינים.
5.     אלת החקלאות,רננת, לקתה במכת ערוב (תערובת של חרקים מזיקים).
6.     אל המקנה דמוי השור, אפיס, לקה בדבר.
7.     אלת הקסם והרפואה, איסיס, הוכתה בשחין (מחלת האבעבועות).
8.     אל הסערה,המדבר והמהומה, סת, הוכה בברד.
9.     אל התבואה,נפר, לקה במכת הארבה.
10.   אל השמש, רע, ואל הירח, חונסו, לקו במכת חושך לשלושה ימים.
11.   פרעה, שגם הוא נחשב לאל במצרים, הוכה במכת בכורות.
12.   אל (נו) ואלת (מות) הבריאה, המים והים הרגו את חיל מצרים בים סוף.

ביחד תריסר מכות להרבה מאלי מצרים, כי כל מכה הכתה אחד או יותר אלים

לעומת זאת, הפרשנות שהשמש והירח מסמלים את הוריו של יוסף, והכוכבים את אחיו, היא של יעקב בלבד, שמשום מה התיימר להשוות את עצמו לשמש.

יוסף האמין שהחלום ניבא את מלוכתו על בני ישראל, ולכן קרא לבנו הבכור 'מנשה', במשמעות של שפע ועושר.[2] יעקב האמין שיוסף רוצה למלוך על כל בני ישראל, ולכן סרב להשתחוות לו, פיצל את "שבט יוסף" לשניים כדי להחלישו, והעניק לאפרים עליונות על מנשה, הבכור, כדי להקטין את סיכוייו של מנשה למלוך. לאחר שיעקב פגע במנשה, יוסף וויתר ולא דרש למלוך על אחיו גם כשהם הציעו לו את המלוכה (בראשית נ יט).