"ויפג לבו כי לא האמין להם" (מה,כו) 'ר"ש אומר כך עונש של בדאי שאפילו דובר אמת אין שומעין לו, שכן מצינו בבניו של יעקב שכיזבו לאביהן בתחילה האמין להם שנאמר "ויקחו את כתונת יוסף וישחטו שעיר עזים" וכתיב "ויכירה ויאמר כתונת בני", אבל באחרונה אע"פ שדברו אמת לפניו לא האמין להם שנאמר "ויפג לבו כי לא האמין להם". וי"א רוה"ק שנסתלקה מיעקב אבינו שרתה עליו באותה שעה שנאמר "ותחי רוח יעקב אביהם' (אבות דר"נ פרק ל' סימן ד') לכאורה לא מובן מה הקשר בין דברי ר"ש לי"א? ועוד הרי יעקב לא ידע ששיקרו לו אז מדוע נילמד מזה שאדם לא מאמין לשקרנים?- ובפשטות ר"ש אומר שזהו עונשו משמים שנעשה לא אמין בעיני הבריות גם אם לא יודעים ששיקר, ולכן אומרים הי"א שזה לא הטעם שלא האמין להם, אלא הסיבה היא שהוא היה בטוח שיוסף מת ולכן לא האמין עד שראה את העגלות וחזרה לו רוה"ק ואז קיבל שיוסף חי. וניראה שאפשר יותר מזה לומר: שהי"א זה הוספה לביאור דברי ר"ש, שמוסיף על התנא שלפניו שהביא בשם ר"ש שהבדאי מאבד את אמינותו, ולכאורה הרי יעקב לא ידע ששיקרו?- אלא שיעקב איבד את רוה"ק שלו, שניסה לראות בוה"ק שהיה לו מה קרה ליוסף ולא הצליח לראות. שזהו "ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו" (לז,לג) שלשם מה נאמר "ויכירה" הרי ברור שהכיר את בגדי יוסף?- אלא שבא לומר שקבע שיוסף מת רק ע"פ מה שראה את הכתנת, ולא שראה ברוה"ק מה קרה לו, ולכן מביאים חז"ל ורש"י 'חיה רעה אכלתהו- נצנצה בו רוה"ק סופו שתגרה בו אשת פוטיפר' שלשם מה נירמז בתורה שנצנצה בו רוה"ק אותו זמן (שזהו הרמז בפס')?- אלא שזה בא להדגיש שרוה"ק ניסתרה ממנו מה קרה, וראה רק דבר מעורפל ולכן לא יכל לקבוע מה עם יוסף וקבע רק ע"פ ראית הכתנת. אלא שאז לא הבין מדוע ניסתרה ממנו רוה"ק, ורש"י הסביר (שם) 'ולמה לא גלה לו הקב"ה? לפי שהחרימו וקללו את כל מי שיגלה ושתפו לקב"ה עמהם, אבל יצחק היה יודע שהוא חי אמר היאך אגלה והקב"ה אינו רוצה לגלות לו?', מימלא יעקב לא ראה והבין שאמור לראות (כמו שיצחק יכל לראות) ולכן כניראה תיאר לעצמו שבניו שיתפו לקב"ה ולכן לא מגלה לו, ולכן לא ידע בדיוק מה עשו אבל הבין שיש כאן משהו רע שקשור בהם. ולכן מובן הפס' "ויקמו כל בניו וכל בנותיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אותו אביו" (לז,לה) שמיאן להתנחם כי אין מקבלים תנחומים על החי (רש"י במקום וחז"ל) אם כן מדוע לא הבין שיוסף חי כיון שלא מתנחם? וכן מהו היחוד שיצחק היה בוכה על צרתו של יעקב (ויבך אתו אביו)?- אלא שיעקב שנסתלקה ממנו רוה"ק וחשד בבניו לא קיבל תנחומים כי פחד שבניו רצחו את יוסף ולכן על זה הצטער על מותו של יוסף, ויצחק לא חשש לזה כי ידע שלא רצחוהו (ויעקב חשב שלכן לא מקבל תנחומים, אבל מצד האמת הסיבה היתה שיוסף חי) ומימלא כיון שיעקב חשד שבניו משקרים אז אפשר ללמוד מכאן שעונשו של בדאי שגם כשדובר אמת אין שומעים לו, שמה שגרם ליעקב להאמין זה ע"י שחזרה לו רוה"ק ואז ראה את המדינים שמכרוהו למצרים, ואז הבין שיוסף חי ובכך האמין להם, מימלא הי"א מוסיפים בכדי לומר שזהו המקור שממנו ר"ש למד (או שלת"ק ר"ש לומד שזה עונש משמים, ולי"א ר"ש לומד שזה תוצאה של מעשית רגילה).