השכר הרב על כל פעולה של ענווה !!!
נכתב על ידי DL2000, 23/10/2013
בס"ד
לאחר שאברהם אבינו מתייצב לפני הקב"ה ומתחנן לפניו בכל תוקף שיציל את העיר 'סדום', הוא מזכיר ומציין
בתפילתו: "וי ַּעַּ ן אַּ בְ רָ הָ ם, וַּי אָ נֹּכִ י עָ פָ ר וָאֵּ פֶ ר". ומסביר רש"י את דברי אברהם: ֹּאמַּ ר הִ נ ֵּה נָא הוֹּ אַּ לְ ת ִ י לְ דַּ ב ֵּ ר אֶ ל ה' וְ
"וכבר הייתי ראוי להיות עפר ע"י המלכים, ואפר ע"י נמרוד לולי רחמיך אשר עמדו לי" – כלומר, למרות כל
גדלותו של אברהם אבינו וזכיתו לדבר עם השכינה, הוא מזכיר ומציין שהינו עפר ואפר ואינו מבקש ממנו שיציל
את סדום מפני שהוא ראוי שתישמע תפילתו, אלא מבקש הוא בחסדי ה' הגמורים שירחם על סדום.
ואמרו חכמים: "דרש רבא: בשכר שאמר אברהם אבינו 'ואנכי עפר ואפר', זכו בניו לב' מצות:
אפר פרה, ועפר סוטה" – מיד שילם לו הקב"ה שכר על כל דיבור ודיבור של ענוה שיצא מפיו.
מפני שאדם שעם כל גדלותו והמעלות והתכונות שבו – מתנהג בענוה ויודע שאין זה כוחי ועוצם ידי, אלא
הכל הוא רק מתנת ה' ופיקדון שנתן לי והכל רק מידו – אדם זה אהוב על ה' וזוכה להצלחה בכל מעשה ידיו.
ואמרו חכמים: "ולענוים יתן חן" – אדם כזה שאינו מתגאה ויודע ששום דבר לא נעשה בזכותו אלא הכל מאת
ה' יתברך שגלגל הדבר דרכו, זוכה לחן וחסד בכל דרכיו!.
סיפר הרב יהודה הלוי שליט"א מעשה המלמדנו כיצד
צריך לנהוג בענוה גם אם הינך אדם גדול ובעל מעמד:
"יום אחד הגיע אדם לפני הרב מרדכי אליהו זצ"ל והגיש
תביעת גירושין כנגד אשתו.
הרב שאל את האיש: "מדוע הינך רוצה להתגרש ממנה?".
האיש החל לספר שב"ה בירכו ה' בשפע רב, אך אשתו,
לעומתו, הינה חסכנית גדולה אשר קונה בגדים ומוצרים
זולים מאד וחיה חיי פשטות, עד אשר אינו מרגיש נעים
לחיות עמה, ועל כן מבקש הוא להתגרש מיד.
"בוא אליי מחר עם אשתך ב-9 בבוקר", ביקש ממנו הרב.
לאחר שיצא האיש מהמשרד, קם הרב אליהו זצ"ל והלך
אל השוק בבאר שבע וקנה פירות וירקות מהסוג הגרוע ביותר, כאלו שאף אחד לא מעז לקנות והביאם לבית
הדין. הוא קרא למזכירת בית הדין ואמר לה: "אנא ממך, מחר כשיגיעו בני הזוג הללו, שימי מטפחת לראשך
והחלי לזרוק עליי את העגבניות הללו". המזכירה נבהלה מבקשת הרב, אך לאחר הפצרות רבות הסכימה לכך.
למחרת בבוקר, הגיעו בני הזוג והתיישבו במשרדו של הרב. לפתע, נכנסה המזכירה עם מטפחת והחלה לצעוק על
הרב מרדכי אליהו ואמרה: "מה קנית? לא מצאת זבל אחר לקנות, את כל הזבל שיש בשוק אתה מביא לבית!",
והחלה לזרוק על גופו של הרב את העגבניות הרקובות.
הרב פנה אל הזוג ובחצי חיוך אמר: "אל תשימו לב לכך. היא קצת כועסת ובצדק. אך בואו ונשמע את
טענותיכם", אמר הרב תוך כדי שהוא מנקה את החליפה מלכלוך העגבניות הרקובות.
בני הזוג היו המומים מהמחזה. הבעל שהגיע טעון וגדוש לפלוט על אשתו, נעתק ונעצר דיבורו.
ראה הרב שהבעל לא פותח את פיו ואמר להם: "אין בעיה, לכו לביתכם ושובו פעם אחרת עם טענות מסודרות".
בני הזוג לא חזרו מעולם. הבעל ההמום שראה את העגבניות שאותם 'קונה' הרב לביתו נאלם דום.
לאחר המעשה, נכנסה המזכירה וביקשה סליחה בדמעות על כך שזרקה על הרב את העגבניות, והרב צחק ואמר
לה: "אל תדאגי, זכית להיות שותפה בשלום בית, ויהי רצון שתזכי לבנות בית נאמן בישראל".
איזו ענוה! הרב, שהיה מנהיג ישראל, מוכן להתבזות ולהשפיל עצמו, רק כדי שיהיה שלום בין בני הזוג.
אם שילם הקב"ה לאברהם אבינו שכר על כל מילה ומילה של ענוה, כמה משלם הקב"ה לאדם על כל פעולה
של ענוה ובריחה מהכבוד. וכך אמר דוד המלך כשהומלך למלך: "ה' לא גבה ליבי ולא רמו עיני", כי הכל זה
ממך אבי שבשמיים!. אל לו לאדם להתגאות: "אני עשיתי... בזכותי הכל הסתדר... בלעדיי לא היה כלום.." –
הכל זה מה' ואתה רק זכית להיות השליח, ואם נהגת בענוה, תזכה שישרה ה' חינו עליך!.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
