מרן רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק וקדוש לברכה (לחידוש זה נכתבו 1 תגובות)

נכתב על ידי DL2000 ב-23/10/2013

 בס"ד


חלפו להם ימי השבעה, ודמותו
רבת ההוד של אדוננו מורנו מאור
עינינו עדיין ניצבת סביבנו באופן
שקשה לעבור לסדר היום הרגיל מבלי לספר
עדיין על מרן זצוק"ל, וזאת למודעי כי מה
שיסופר הוא רק בבחינת מגלה טפח ומכסה
עשרות טפחים, אך למען ניקח אנו דור יתום
מדרכיו הקדושים, נספר מעט מזעיר על
רבנו ויהיו מעשיו הטובים נר לרגלינו ואור
לנתיבתינו.
במעלליו יתנכר נער
משחר ילדותו נכרו בו בנער שקדנותו ואהבתו
ללימוד התורה הקדושה. כאשר למד בתלמוד
תורה בני ציון, היה נבדל מחבריו בהפסקות
ולא יוצא למשחקים אלא ממשיך לרכון
ולשקוד על הספר. מדי פעם היה יוצא אליהם,
ובכל פעם היה לוקח ילד אחר ומחזקו בדברי
מוסר: "הבה ונחזר על מה שלמדנו, האם לא
חבל על הזמן לאבדו במשחק, ומה תועלת יש
במשחק." חבריו שהיו בני גילו, כבדוהו ושמעו
לדבריו, ומעולם לא זלזלו בו, כי כבר מילדותו
התייחסו אליו ביראת כבוד, שכן ידעו שעליו
נא': "נאה דורש ונאה מקיים". לעיננו נגלית
תמונה נדירה של ילד רך בשנים הדבק בלימודו
ומתרחק ממשחקים, ומתענוגות העולם והבליו
ושקוע בחזרה על הסיפורים ומעשיות התלמוד
שהיה שומע מרבותיו.
דבקותו מימי בחרותו
דרכו בקודש של מרן זצוק"ל עוד בימי בחרותו,
להקדיש את יום שישי ושבת לעיון בדברי
הפוסקים האחרונים, בספרי השו"ת הרבים,
והיה הוגה בהם ולומד תשובות של הראשונים
והאחרונים. סיפר הגאון המנוח רבי בן ציון
אבא שאול זצ"ל, כי בבחרותו היו יושבים הוא
ומרן בימי שישי ולומדים, והוא היה מזדרז
כחצי שעה לפני השקיעה ללכת לביתו להתכונן
לשבת, ומרן עוד היה ממשיך בעיון בסוגיא.
ליל שבת, תפילת ערבית כבר נסתיימה גבאי
בית הכנסת עשה סבב אחרון לפני סגירת
הדלתות ולא שם אל ליבו כי בעזרת הנשים
יושב מרן, ורכון על ספריו, וסגר בעדו את
הדלת. מאוחר יותר כאשר מרן הרגיש בדבר
שהוא נעול לבדו בבית הכנסת, דפק על הדלת
עד שהשכנים שמעו את דפיקותיו והזעיקו את
הגבאי. הגבאי מיהר אל בית הכנסת ופתח לו
הדלת. רק אז הלך מרן לסעוד ולקיים סעודת
ליל שבת.
זהירות בכבוד הבריות
אירע פעם בימי בחרותו, שאחר בערב אחד
להגיע לביתו. בני הבית אשר חשבו כי לא יגיע
הלילה נעלו את הבית ועלו על יצועם. כאשר
הגיע מרן לביתו והבחין בבית הנעול חשש
מלהעירם משנתם. וישב על המדרגה שלפני
הבית. במשך כל הלילה ישב ולמד לאור הירח.
עם שחר,כאשר אביו זצ"ל השקים קום לתפילת
הנץ, ראה את בנו יושב ורכון על הספר, שאלו
לפשר הדבר, והשיב הבן, כי מאחר והדלת
הייתה סגורה מה היה לו לעשות, האם יבזבז
זמנו לריק, לכן ניצל את אור הירח ולמד לאורו.
וסיפר אחיו רבי נעים ע"ה, כי פעם בימות
הגשמים, כשקם בשעת בוקר מוקדמת למהר
ללימודו, לא ידע היכן מנעליו, וחשש מלהעיר
את אחיו בני הבית, לבש כמה זוגות גרבים זה
על זה, ויצא לבית המדרש.
לימוד במסירות נפש
כאשר היה נער צעיר כבן 13 שנה, באחד הערבים 
הייתה הפגזה קשה, וירושלים הייתה בעלטה
מוחלטת. מרן עלה לבית הכנסת ה"שטיבל"
שבשכונת בית ישראל, כשנר בידו, והיה רכון
על ספרים ולומד. תלמידי הישיבה במקום
הביטו מהרחוב וראו נר דלוק בבית הכנסת,
וחששו מגנבים, והזעיקו את רב השכונה הגאון
הגדול רבי שמשון מטפליק זצ"ל, שהיה גאון
עולם, והוא עלה לבית הכנסת, וכאשר ראה
את הנער רכון על ספריו, נגע ברוך בכתפו של
הנער, כדי שלא ייבהל, ואמר לו שלא עת עתה
ללמוד, מחשש הפגזות האויב. ולקחו יד ביד
לביתו. ובאותה שעה אביו של מרן ואחיו חפשו
אותו לאחר שנעלם מהבית, והייתה התרוצצות
ברחובות בית ישראל למוצאו. וכאשר הרב
מטפליק נראה יחד עם הנער הצעיר, כעס אביו
וביקש להוכיחו על פניו בעת כזו. מייד הרגיע
הרב מטפליק את האב ואמר לו,: "לא תגע
בו ולא תכעס עליו, כי הוא עתיד לצאת גדול
בישראל".
ריכוז ודבקותבלימוד
ר"מ בישיבה בבני ברק, סיפר לתלמידיו, שהיה
מתגורר מול ביתו של מרן בתל אביב, ופעם
בליל שבת נכבה החשמל בשעה אחת בלילה,
וראה את מרן יוצא למרפסת, ללמוד לאור
החשמל המגיע מהרחוב, וראהו כך רכון על ספר
במשך זמן רב, וכאשר קם אותו ר"מ לתפילה
בנץ, ראהו, את מרן, עדין עומד על עומדו
באותה תנוחה שראהו בשעת לילה מאחרת.
דבר המוכיח על שקיעות ורכוז עצום
גדולי עולם מסכימים עימו
בוקר אחד התעורר מרן זצוק"ל, מיד נטל ידיו
ובירך ברכות התורה, ומיהר לספריה לעיין
בשו"ת הריב"ש. לשאלת הבנים על מה ולמה
מיהר עם הקיצו לעין בשו"ת הריב"ש, סירב
תחילה להשיב, לאחר ההפצרות רבות סיפר,
כי בלילה התקשה בדברי הריב"ש וראה סתירה
בדבריו, ועלה בדעתו ליישב כך וכך את דברי
הריב"ש. וכאשר עלה על יצועו בא אליו בחלום
הריב"ש, כאשר זקנו יורד על מדותיו, ואומר לו,
אני רבי יצחק בר ששת, תנוח דעתך שישבת
את דברי, שאכן לכך נתכוונתי כמו שרמזתי
בסימן פלוני. ולכן מיד בבוקר מיהר לעיין
באותה תשובה, וראה שאכן דברי הריב"ש
מיושבים היטב.
חינוך הילדים
חינוך הילדים הייתה אצל מרן ע"ה חשיבות
ממדרגה ראשונה.
מספרים הבנים שליט"א, כי בכל עת היה האב
מתעניין בלימודם, ומטה אוזן לשמוע. ובעת
הצורך מפרגן ומעודד. מידי שבת בשולחן
שבת היה מאזין לפרשת השבוע ולנלמד
במשך השבוע וגם היה מספר סיפורי צדיקים
ומלמדם מוסר ויר"ש. גם כשהיה מבקר אצל
גדולי ישראל היה לוקח את בניו עמ"נ שיראו
וישמעו את שיחם ושיגם של גדולי ישראל.
את בניו היה לוקח לתפילה או ללימוד תוך כדי
השגחה מלאה עליהם ועל מעשיהם. הדוגמא
האישית שנתן הייתה החינוך העיקרי שינקו
בניו ממנו. דבקותו בתורה ואהבתו לתורה
זורמים גם בדמם.
הלכה זו הלכה
מספר הראשל"צ ר"י יוסף שליט"א בנו של
מרן, כי פעם נתלווה אל אביו באחת מנסיעותיו
לחו"ל למטרת שיעורים לזיכוי הרבים והרבצת
תורה ויר"ש בתפוצות.
באמצע הטיסה פנה מרן אל בנו ואמר לו:
"אמרו חז"ל שאסור לצאת לחו"ל אלא למטרת
נישואין, פרנסה או תורה. ואתה לשם מה
נוסע?". הביט הבן באביו בתמיהה ושאל: "וכי
מה אעשה עתה?!?" ענה לו אביו :"מוכרח אתה
למסור שיעור ובכך תקיים כי יצאת לשם תורה."
ניסה הבן להניא את אביו מדבריו באמתלה כי
צעיר הוא ואין בכוחו למסור שיעור יפה. אך
האב עמד על שלו בכל תוקף באומרו: "וכי
רוצה אתה לעבור על דברי הלכה חלילה?!". וכך
מיד עם הגיעם לחו"ל סידר הרב לבנו שימסור
גם הוא שיעור.
***
כל אלו ועוד אינם אפס קצה גדולתו
וקדושתו, אשרי הדור שזכה למנהיג
כזה, אשרי עיינים שזכו לראותו, אשרי
אזנים שזכו לשמוע דברי אלוקים חיים
מפיו הקדוש והנורא. יה"ר שנזכה ללמוד
ממידותיו ומעשיו הטובים. ללמוד וללמד
לשמור ולעשות דברי תורתו הקדושים.
וזכותו תהא מגן וצינה עלינו ועל כל עמ"י
אכי"ר.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (1)
אריאל מרדכי פנדל (17/11/2017)
תודה על הדברים המאירים והמרוממים! אריאל פ
ציורים לפרשת השבוע