כאשר נשבעת לאבותינו / הרב שלום ארוש
נכתב על ידי DL2000, 23/10/2013
בס"ד
אחת הפסגות שבספר בראשית ובתורה
כולה, שהיא נקודת ציון היסטורית
ששולחת קרני אור לכל דור ודור היא
"עקידת יצחק" – הניסיון הגדול והנורא של
אברהם אבינו לאחר רצף של ניסיונות שהתמשכו
מגיל שלוש ועד גיל מאה שלושים ושבע (וגם אחר
כך), ולאחר מסירות נפש בלתי מובנת, אמונה
באש ובמים, ועוד ועוד, כאשר לאורך כל הדרך
הוא לגמרי לבדו. הוא מעבר אחד וכל העולם כולו
מהעבר השני. בניסיון העקדה נדרש אברהם אבינו
להתמודד עם ביטול מוחלט לדבר ה', נגד כל מה
שהוא ידע וכל מה שהאמין בו, הוא נדרש לציית לה'
מתוך בלבול גמור, שהרי ה' הבטיח לו זרע והבטיח
לו שביצחק תתקיים ההבטחה, וכעת הוא מצווה
לשחוט אותו, והוא לא שואל שאלות ומבטל את
כל ההרגשות ומשליך את כל השכל האישי, כאשר
דבר אחד ממלא אותו: להתבטל לרצון ה' ולקיים
את רצון ה' בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך, בכל
עתידך ובנפש הבן היקר שהגיע לאחר מאה שנה.
יותר משעקד אברהם את יצחק בנו הוא עקד את
עצמו ואת כל אישיותו הכבירה לכבודו של בורא
עולם, וברגע השיא הזה הוא זוכה לשבועה מאת
ה', אותה שבועה שכפי שנראה בעזרת ה' היא סוד
קיומנו.
כל הקיום של עם ישראל בכל הדורות עד היום
הוא אך ורק מכוח עקידת יצחק. כל שנה בראש
השנה ה' דן את עם ישראל לחיים לברכה ולטובה,
אך ורק בכוח תקיעות השופר שמעלות את
זכות העקידה לפני ה' וסותמות פי המסטינים
והמקטרגים. כל עדות ישראל נוהגות בכל ימי
הסליחות להעלות את עקידת יצחק על נס כדי
לבקש רחמים, סליחה וכפרה. כמה מאמרי חז"ל
נאמרו, כמה פיוטים נכתבו על ידי גדולי הדורות
לאומרם בכל עת רצון, שבמרכזם ניסיון העקידה.
חכמינו הקדושים תיקנו לנו להתחיל את תפילת
שחרית בכל יום ויום בפרשת העקדה. זה האל"ף
בי"ת של יומו של היהודי, כך אנו פותחים את היום
ואת עבודת הבורא, וכל קיבול התפילות הוא רק
בזכות העקדה, ובזכות המעשה הנורא של אברהם
אבינו שכבש את רחמיו.
אך ה' האיר בליבי נקודה שלא מספיק נתנו עליה
את הדגש הראוי והיא הנקודה העיקרית, שבה
צריכים להשתמש בתפילותינו, וצריכים להתבונן
בה היטב: יש כאן שבועה שה' נשבע לאברהם
לדורי דורות שבזרעו יתברכו כל גויי הארץ! וזה
דבר ה' לאברהם: "וַ יּ ֹאמֶ ר: בִּ י נִ שׁ ְ בַּ עְ תִּ י נְ אֻ ם ה', כִּ י
יַ עַ ן אֲ שׁ ֶ ר עָ שִׂ יתָ אֶ ת הַ דָּ בָ ר הַ זֶּ ה וְ לֹא חָ שַׂ כְ תָּ אֶ ת
בִּ נְ ךָ אֶ ת יְ חִ ידֶ ךָ , כִּ י בָ רֵ ךְ אֲ בָ רֶ כְ ךָ וְ הַ רְ בָּ ה אַ רְ בֶּ ה אֶ ת
זַ רְ עֲ ךָ כְּ כוֹכְ בֵ י הַ שּׁ ָ מַ יִ ם וְ כַ חוֹל אֲ שׁ ֶ ר עַ ל שְׂ פַ ת הַ יָּ ם
וְ יִ רַ שׁ זַ רְ עֲ ךָ אֵ ת שׁ ַ עַ ר אֹיְ בָ יו וְ הִ תְ בָּ רְ כוּ בְ זַ רְ עֲ ךָ כּ ֹל
גּ וֹיֵ י הָ אָ רֶ ץ, עֵ קֶ ב אֲ שׁ ֶ ר שׁ ָ מַ עְ תָּ בְּ קֹלִ י". וה' ברחמיו
זיכה אותי להתבונן היטב במשמעות העמוקה של
פשט הכתוב. יש כאן שבועה של ה', שבועה היא
חזקה כפל כפליים מהבטחה. וודאי שכל הבטחה
שיצאה מפי הגבורה היא אמת ויציב ותתקיים
לטובה עלינו ועל כל עם ישראל, אבל שבועה זו
רמה אחרת לגמרי. זה כבר חוק טבע בבריאה, כמו
השבועה של ה' לנוח שלא יביא מבול לעולם. ה'
נשבע וזהו. זו מציאות שלא יכולה להשתנות יותר
לעולם, ועל זה 'סמכו' המצרים כשהשליכו את
ילדי בני ישראל ליאור. שבועה לא ניתנת לשינוי
כמו שאומרת הגמרא בר"ה שיש הבדל בין גזר דין
שיש עמו שבועה לגזר דין שאין עמו שבועה, ולכן
גם בעומק החושך של גלות מצרים למדנו בהגדה
של פסח 'שהיו בני ישראל מצויינים שם' דהיינו
שהיו בולטים ומוצלחים וכן למדנו שפרו ורבו
למעלה מדרך הטבע. ויש עוד הבדל גדול מאוד בין
שבועה להבטחה, על הבטחה ניתן לקטרג ולטעון
שעם ישראל עדיין לא ראויים, אבל שבועה אינה
תלויה כלל במצב הרוחני של עם ישראל. כמו בעניין
המבול, גם אם העולם יגיע חלילה לאותה השחתה
של דור המבול – ה' נשבע שלא יהיה יותר מבול,
וזה לא משנה מה מצב הדור, כל שכן בשבועה
נוראה זו שהיא "יען אשר עשית את הדבר הזה"
"עקב אשר שמעת בקולי" זה בגלל עצם המעשה
ודרגתו העצומה של אברהם אבינו, וזה לא קשור
בכלל למצב של עם ישראל, גם אם יעברו על
העברות החמורות ביותר יש כאן שבועה של בורא
עולם "והתברכו בזרעך כל גויי הארץ". זה חוק
טבע וזו מציאות קיימת שעם ישראל שמונה רק
0.2 אחוז מכלל העולם אבל תרומתם בכל תחומי
החיים למדע לרפואה ולטכנולוגיה היא יותר מפי
מאה מהאחוז היחסי שלהם באוכלוסיית העולם,
ועיקר התרומה של עם ישראל לאנושות היה
להאיר את העולם הזה באור המוסר, ברוחניות
בתורה הקדושה.
והשבועה הזו היא סוד הקיום של עם ישראל
כי היא עומדת לנו גם כאשר תמה זכות אבות
חלילה וגם כאשר עם ישראל לא ראויים, ולכן
עלינו להשתמש בשבועה זו, וצריכים לטעון לפני
ה' יתברך בתחנונים: 'רבונו של עולם נשבעת
– תקיים! גם אם אנחנו לא ראויים זה לא משנה.
יש כאן שבועה שלך, ובכוח שבועה זו זכינו לעמוד
ולהתקיים עד היום, ובכוח שבועה זו תביא לנו
את הגאולה השלימה'. כמו שמובא בתוספתא
במסכת מעשר שני, שכאשר אנו מבקשים מה'
יתברך בווידוי המעשרות: "השקיפה ממעון
קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת
האדמה אשר נתת לנו" אנו צריכים זכות, ומהי
הזכות? "כאשר נשבעת לאבותינו" אומרים חז"ל:
"כאשר נשבעת" זו שבועה של אברהם, שנאמר
"ויאמר בי נשבעתי נאום ה'", ורבנו הקדוש מלמד
אותנו שצריכים לטעון טענות ולנצח את ה' יתברך
כביכול וזו לשונו: "כְּ שׁ ֶ מְּ דַ בֵּ ר לִ פְ נֵ י הַ קָּ דוֹשׁ בָּ רוּ ך
הוּ א וּ מְ פָ רֵ שׁ שִׂ יחָ תוֹ בִּ טְ עָ נוֹת וּ בַ קָּ שׁ וֹת רוֹצֶ ה לְ נַ צֵּ חַ
אֶ ת הַ קָּ דוֹשׁ בָּ רוּ ךְ הוּ א כִּ בְ יָ כוֹל וְ הַ שּׁ ֵ ם יִ תְ בָּ רַ ך יֵ שׁ לוֹ
תַּ עֲ נוּ ג מִ זֶּ ה עַ ל כֵּ ן שׁ וֹלֵ חַ לוֹ דִּ בּ וּ רִ ים שׁ ֶ יּ וּ כַ ל לְ נַ צֵּ חַ
אוֹתוֹ כִּ בְ יָ כוֹל כְּ דֵ י לְ קַ בֵּ ל הַ תַּ עֲ נוּ ג כִּ י בְּ לֹא זֶ ה בְּ וַ דַּ אי
לֹא הָ יָ ה אֶ פְ שׁ ָ ר לְ בָ שָׂ ר וָ דָ ם לְ נַ צֵּ חַ אֶ ת הַ קָּ דוֹשׁ בָּ רוּ ך
הוּ א אַ ך הַ שּׁ ֵ ם יִ תְ בָּ רַ ך עַ צְ מוֹ שׁ וֹלֵ חַ וּ מַ זְ מִ ין לוֹ דִּ בּ וּ רִ ים
וּ טְ עָ נוֹת לְ נַ צֵּ חַ אוֹתוֹ כַּ נַּ "ל", וברוך החונן לאדם דעת
שהאיר את עיני לשים לב היטב לטענה זו שבה
ניתן להעיז פנים בעזות דקדושה ולבקש מבורא
עולם שיתברכו בנו כל גויי הארץ.
מה הכוונה ש"יתברכו בזרעך כל גויי הארץ"? במי
ניתן להתברך, באנשים חסרי דעה?! וודאי שרק
באנשים נבונים ומצליחים באמת ניתן להתברך.
ונכון שעם ישראל תמיד מיוחדים בכל תחום, וארץ
קטנה שבקושי רואים אותה על הגלובוס תופסת
את כל הכותרות שבכל העולם ומעסיקה את כל
העולם, ונכון שעם ישראל מוצלחים ומבורכים
אבל זה עדיין לא מספיק. ה' לא בחר בנו כדי
שנקבל פרס אוסקר, ה' בחר בנו כדי שנהיה
אור לגויים. בשביל שיתברכו בנו צריכים לזכות לדעת נפלאה, שבאמת
יראו את המיוחדות של עם ישראל מכוח קדושת הנשמה. והדעת הזו היא
השורש למילוי כל החסרונות, כי כל חיסרון בחיים הוא רק חסרון דעת. כל
מי שסובל בחיים זה רק כי חסרה לו הדעת של האמונה, כל מי שאין לו
שלום בית זה רק כי חסרה לו דעת של ענווה וכן על זו הדרך, ובשביל לזכות
לדעת צריכים לחזור בתשובה, לחזור לאור שיש לכל אחד ואחד בנשמה שלו
שהוא אור הדעת כמו שנאמר "ונשמת ש-די תבינם", יוצא מכאן שהשבועה
שה' נשבע לאברהם אבינו היא שכל עם ישראל יחזרו בתשובה, וחשוב
לדעת את זה היטב כדי להשתמש באוצר הנפלא הזה שהוריש לנו אברהם
אבינו ע"ה. הוא נתן לנו צ'ק אינסופי שניתן למימוש בלי שום הגבלה. לכן
טוב שכל אחד ואחד יקשר את העניין של השבועה לנקודות ששייכות אליו,
ויאמר לבורא עולם: "אתה נשבעת לאברהם אבינו שיתברכו בזרעו כל גויי
הארץ? אפשר להתברך בי כאשר אין לי זיווג ואני רק חצי בן אדם? אפשר
להתברך בי כאשר אין לי שלום בית ואין לי דעת לחיות עם אשתי בשלום
ואני סובל צער של גיהינום בבית? אפשר להתברך בי כאשר יש בי מידות
רעות וחסרה לי דעת בסיסית של מידות ודרך ארץ? וכן מי שאין לו ילדים
צריך לטעון לפני ה' יתברך: "נשבעת לאברהם אבינו "הרבה ארבה את זרעך
ככובי השמים" נשבעת שתרבה את זרעו, תרבה את זרעי שאני מזרעו של
אברהם, זכה אותי שתרבה את זרעו של אברהם דרכי.
וכך יטען בכל עניין ובכל בעייה: בורא עולם, נשבעת – תקיים! ובעיקר,
צריכים להשתמש בטענה נפלאה זו כאשר מתפללים על עם ישראל, לבקש
מה' שיזכו כל עם ישראל לדעת נפלאה להתקרב לה' וללכת בדרך האמונה,
שאז יזכו כל עם ישראל לחיים נפלאים למידות לשלום להצליח בכל ואז
באמת תתקיים השבועה של בורא עולם שיתברכו בנו כל גויי הארץ ונהיה
אור לגויים לפרסם את האמונה ולקרוא כולם בשם ה'.
וכל הגאולה של עם ישראל תלויה בזכות השבועה הזו. הגמרא הקדושה
במסכת פסחים קי"ז (שאותה למדנו השבוע) אומרת: א"ר שמעון בן לקיש
(בראשית יב) "ואעשך לגוי גדול" זהו שאומרים א-לקי אברהם, "ואברכך"
זהו שאומרים א-לקי יצחק, "ואגדלה שמך" זהו שאומרים א-לקי יעקב.
יכול יהו חותמין בכולן? ת"ל "והיה ברכה" – בך חותמין ואין חותמין בכולן.
דהיינו שהברכה הראשונה שבתפילת שמונה עשרה פותחת במילים "אלוקי
אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב" אבל חותמת במילים "מגן אברהם"
– רק שמו של אברהם אבינו מופיע בסיום הברכה. ומסבירים הספרים
הקדושים עומק נוסף במילים "בך חותמין" שהחתימה והסיום של הגלות
באחרית הימים יהיה בכוחו ובמידתו של אברהם אבינו, ונאמרו על גמרא זו
פירושים רבים שעל ידי שעם ישראל יתחזקו במידותיו של אברהם אבינו
תבוא הגאולה השלימה, אבל לפי מה שהסברנו מובן בפשטות שהגאולה
תהיה בזכות אברהם כי רק לאברהם אבינו ה' נשבע שבועה שקיימת
ועומדת גם כאשר תמה זכות אבות חלילה.
ויהי רצון שבכוח השבועה שנשבע בורא עולם, יזכו כל עם ישראל להכיר
את בורא עולם ולגלות מלכותו ואלוקותו, לעבוד אותו לשבח אותו ולקרוא
בשמו, ואז באמת יברכו בנו כל גויי הארץ ויטו שכם אחד לעובדו בלבב
שלם.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
