בס"ד

בברכת הכהנים האות "י" מופיעה בתחילת המילים המרכיבות את הברכה החל מהמילה "כה" ועד ל"אברכם" 10 פעמים, שזה הגימטריה של האות "י", כשאנחנו כוללים כמובן את שם השם וגם את המילים עם "ו" החיבור לפני האות "י", ואם נוסיף לזה את המספר 3, שמייצג את מספר החלקים העיקריים של הברכה, שגם כל אחד מהם מתחיל באות "י" נקבל 13, הגימטריה של המילים "אחד" ו"אהבה".

אם ניקח את המספר 1, נעגל אותו מעט ונצמיד אליו את השתקפות המראה שלו עצמו נקבל לב שמבטא אהבה. ניתן ללמוד מכאן ב"ה כמה דברים:

באהבה כדאי להיות יצירתיים, גמישים, לחשוב מחוץ לקופסה ולא להיות חדים בדיבור ובהתנהגות כי אם עגולים, מה שמסמל את הנצח והאינסוף, בהשוואה לצורות עם פינות חדות, שמסמלות את העולם הגשמי והזמני בו אנו חיים כעת.

תנאי הכרחי לקיום האהבה הוא ששני הצדדים יישירו מבט וידברו זה לזו בגובה העיניים, כך שבכל מקרה הם יהיו דבקים זה בזו, וביחד ידבקו בשם יתברך ויגלו את פני השכינה בעולם המופלא אשר ברא. אסור להם לתת לשום דבר להפריד ביניהם, בטח שלא למושגים כמו גאווה, כעס, כבוד וקנאה, שיש להם כוחות הרסניים לא רק כלפי מערכות יחסים אלא בנוגע לכל דבר שניתן להעלות על הדעת.

לפעמים דווקא העובדה שהצד השני הפוך מהראשון יוצרת את התשתית הראויה לקשר אמיתי, חם ואוהב, ואת עצמת הקדושה והרוחניות האדירה הקיימת בקשר שבין איש לאישה, כמו שנאמר "זכו שכינה ביניהם", ולכן לא רק שלא צריך להיבהל מניגודים בקשר זוגי, כי אם לקבל אותם באהבה גדולה, לראות את היתרון ולמצוא את החן והיופי שבדבר, להפיק מכך את המיטב, ולאפשר לצד השני להשלים את הראשון כמו שרק הוא יכול, כי רק ביחד נקראים השניים אחד (1=1+1) ורק ביחד הם יכולים לייצר תמונה שלמה של לב אוהב.

מאחר ויש שתי נקודות חיבור בין שני הצדדים שיוצרות את הלב, אחד בחלק העליון ואחד בחלק התחתון, בא הדבר לרמוז לנו שהחיבור בין השניים צריך להיות הן ברובד הרוחני והשכלי והן ברובד הגשמי והחומרי, כשכל מה שקיים בין לבין מהווה את החיבור בין שני הרבדים, כמו חיבור בין שמים לארץ ובין קודש לחול.

שני הצדדים כמו מרכינים את ראשם בחיבור שנוצר בחלק העליון כדי להתחבר וליצור את הלב המושלם, מה שמרמז על חשיבות מידת הענווה, הצניעות, הוויתור, הפשרה וההקשבה במערכת היחסים, כשבלי הנקודות החשובות האלה היינו מקבלים צורה אליפטית פשוטה יותר, שלא מבטאת דבר עצמתי כמו שמבטאת האהבה.

כשנתקלים בבעיה בקשר הזוגי, הדרך הגרועה ביותר להתמודד איתה תהיה דרך חשיבה שלילית, שאלו יהיו פני הדברים מעתה ואילך ואין הרבה מה לעשות. אסור להשלים עם המצב כפי שהוא ולהתחפר בחול הטובעני שלו, ובטח שלא להעלות מכאן ספקות ולהסיק מסקנות פזיזות לגבי המשך הקשר, אלא לחשוב באופן יצירתי ולעשות מאמצים מיוחדים כדי לפתור את הבעיה בצורה הכי יעילה וקצרה, כששני הצדדים לוקחים חלק בפתרונה ומתחשבים זה בזו ככל שאפשר, מבלי שהדבר יפגע במרקם העדין שעוטף את המערכת הזוגית שלהם בכלל ובאהבה שיש ביניהם בפרט.

אין שום גרף בעולם שנמצא בעליה תמידית, כזה שלא ניתן למצוא בו גם ירידות כאלה ואחרות. כשמסתכלים על גרפים שונים ולא באופן נקודתי, אלא במבט רחב יותר שנפרס על פני תקופות ארוכות, ניתן לראות שדווקא אותה ירידה יצרה את התנאים המצוינים לנקודת הפריצה, שהובילה לעליה המשמעותית ביותר על פני הגרף, והביאה אותו בסופו של דבר לנקודה גבוהה אף יותר מזו שנקבעה טרם הירידה. קשה לראות את הצדדים החיוביים של הירידה בזמן שהיא קוראת אלא רק בדיעבד. כמו שאין עליה שאין לה סוף כך גם אין ירידה בעלת אופי דומה, ואסור לשכוח שתהא הירידה אשר תהא, גם היא תגיע בסופו של דבר לקיצה, כשהעניין שיעמוד למבחן באותה נקודה יהיה אופן ההתנהלות של בני הזוג בזמן המשבר, כל אחד כלפי עצמו וכלפי הצד השני. כמו שנכתב בשיר העברי השקט עם המסר הרועש "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר".

לכן, לא רק שלא צריך לחשוש מירידות או חלילה לתת להן לגרום לבני הזוג לבחון מחדש את הקשר, אלא לראות בהן כהזדמנות מופלאה להעצמתו תוך חשיבה בכיוונים חיוביים, שיעזרו לשניים להשתמש בבעיה הזאת כמנוף שמיימי, שרק באמצעותו ניתן לרומם את הקשר לנקודה גבוהה יותר מזו שהייתה לפני שהיא צצה לה "במקרה", וכל זאת דרך תהליך של טיפוס בהר תלול ובלתי צפוי, שעלול לטמון בחובו אי אילו הרפתקאות חדשות, ניסיונות מאתגרים ומבחנים אישיים, שיאפשרו לכל אחד מהצדדים להפגין יכולות אישיות מופלאות ולהוציא מעצמו עצמות רוחניות בלתי רגילות, שאפילו הוא לא ידע שקיימים בו, ומתוך כך להעמיק את ההיכרות, להדק את הקרבה, לחזק את הקשר ולהמחיש לכל אחד אחד מבני הזוג מהי כוחה של האהבה ומעל לאילו מכשולים ניתן לדלג באמצעותה, אם רק שומרים עליה ומתייחסים אליה כראוי.

העובדה שברכת הכהנים מאפשרת לנו ללמוד על האהבה, מרמזת לנו שאנחנו צריכים להתייחס אליה ברמת הקדושה הראויה לה, כשם שרמת הקדושה של הכהנים היא הגבוהה ביותר ביחס ללוויים ולישראל, תוך ניסיון להרחיק ממנה כל דבר שעלול להשאיר צלקת כואבת או להכתים אותה בכל צורה אפשרית. עצם השתייכות האדם לייחוס הגבוה של הכהנים לא הופכת אותו באופן אוטומטי לצדיק וקדוש, אלא הוא נדרש לעבוד על זה ואף יותר מכל השאר, כמו כל ספורטאי אולימפי שלא יכול להרשות לעצמו לקפוא על השמרים לאחר שהגיע להישג משמעותי, במידה והוא רוצה לשחזר אותו גם בעתיד ואף לשפר אותו.

ככל שהאדם קרוב יותר למלכות ובפרט אם הוא בנו המיוחס של המלך, כך מצד אחד נהנה הוא מכל האפשרויות והיתרונות הגלומים במעמד המיוחד, אך במקביל כפוף הוא ליותר כללים וחוקים, האחריות שהוא נושא על כתפיו גדולה יותר, מופנות אליו יותר עיניים בוחנות, ולכל הישג או טעות שלו יש השלכות רחבות יותר. ולכן מחד כל ההחלטות הטובות והפעולות החיוביות שלו תשפענה לטובה באופן ישיר על הנושאים החשובים ביותר בממלכה ועל חייהם של אנשים רבים, וגם תזכנה אותו בנקודות זכות רבות ויקרות, ומאידך גם הדרך בה הוא ישפט ויתפס בעיני הציבור במידה וימעד תהיה בהתאם.

כך גם בכל קשר זוגי. המעמד המרגש של החתונה לא מעניק לבני הזוג חסינות מיוחדת מטעויות, והקדושה שעוטפת אותם משמים לא פותרת אותם מעמידה בכל הניסיונות. להיפך, הנישואים פותחים בפניהם דלת לעולם חדש, שמאפשר להם לגלות את פני השכינה על פני האדמה, כמו שרק זוג נשוי שלא סוטה מדרך הישר יכול. גם כאן יש שפע של הזדמנויות שעומדות לפני בני הזוג מחד, ומאידך גם מכשולים, שאם לא ינקטו במשנה זהירות הם עלולים חלילה למעוד בהם, כשהנפילה לפעמים עלולה להיות קשה מאוד, והדרך חזרה למעלה עלולה להיות ארוכה ומסובכת.

המשמעות של כל צעד ומהלך כשמדובר בזוג נשוי היא הרבה יותר מורכבת, מאחר ויש כאן איחוד שמיימי בין שתי נשמות שהן חלק אלוקה ממעל. החיבור בין השניים לא מתחיל ונגמר רק בכל מה שמתרחש בעולם הזה, מאחר ולכל מילה ופעולה שהם מפיקים יש השלכות נרחבות בעולמות העליונים. לכן, כשכל אחד מגיע בשלב כזה או אחר לרמת קדושה מסוימת הוא צריך לשאול את עצמו באיזו מידה של רצינות ורגישות הוא מתכוון להתייחס למתנה (אותיות מתן השם) העצומה שהשם יתברך הפקיד בידיו - האם הוא יתפוס אותה בשתי ידיו וייחס לה חשיבות עליונה, מאחר והוא מודע למשמעות הנשגבת של העניין, או שהדבר כלל לא יעסיק את מחשבתו והוא יתייחס לזה באופן לא רציני כמו למשחק ילדים.

ידוע הדבר שלא כל אדם שזוכה בפיס שומר לאורך זמן על כספי הזכיה ובמקרים רבים מסתבך ומגיע למצב גרוע יותר מזה שהיה בו לפני שהוא שלח את הטופס כתוצאה מרצף של טעויות וקבלת החלטת שגויות בניהול הכסף, כך שלמעשה אדם כזה היה מעדיף לוותר על אותה המחאה מכובדת שגרמה לו בתחילה לפרצי שמחה והתלהבות אדירים במידה והיו שואלים אותו רגע לפני מסירתה רק כדי לחזור לחוף מבטחים. מכאן אנו למדים שגם מתנות שעל פניו נראות כטובות ומבטיחות ואף גורמות לנו להרגיש שהשם יתברך היטיב עימנו, צריכות לקבל מאיתנו תשומת לב והתייחסות מיוחדת, בהנחה שהאוצר שנחת במשכננו יכול להעלם באותה קלות כשם שהוא הגיע, ולכן צריך ללמוד איך להשתמש בו ולשמור עליו, כדי לא לפספס את ההזדמנות שהוא מביא איתו ולממש אותו בצורה המיטבית. אסור לתת למידת גאווה להוליך אותנו שולל ולחשוב ש"לנו זה לא יקרה", כי אנחנו יותר חכמים, טובים או צדיקים. וגם אם זה נכון צריך לעשות שימוש נכון בתכונות האישיות האלה, כדי לא לגרוע מהמתנה השמיימית אלא לשמור עליה ואף להעצים אותה.

אם נחלק את הלב לשני חלקים, עליון ותחתון, ניתן לראות שהעליון מורכב מהספרה 3 והתחתון ממשולש שיכול להיות כנגד האות ח' או האות כ'. המספר שלוש מייצג דברים רבים ומופלאים ביהדות וביניהם גם את הקשר השמיימי בין קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל, ואם נוסיף לזה את המילה "כח" שמתקבלת מהחלק השני נקבל את המושג: "כח האהבה שבין הקב"ה, התורה וישראל".

מהצליל שמפיקים סופי התיבות של ברכת הכהנים ניתן לשמוע את המילה "חכם", מה שמלמד אותנו שבסופו של דבר צריך לעשות שימוש חכם בשכל, אותו איבר שמבדיל אותנו משאר הבריות, כדי לקחת את הקשר הזוגי לאותו מקום גבוה שהוא ראוי להיות בו, כשם שהשכל נמצא במקום הכי גבוה בגוף האדם ביחס לשאר האיברים.