רבי נחמן - שַׁבַּת שָׁלוֹם
נכתב על ידי אלון, 11/1/2021
"וְשַׁבָּת בְּמָרָה נִצְטַוָּה... וְדַוְקָא בְּמָרָה קִבְּלוּ שַׁבַּת שָׁלוֹם, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם לְהִתְלַבֵּשׁ בְּמָרָה, בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה ל"ח): 'הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר'. כְּמוֹ שֶׁכָּל הָרְפוּאוֹת הֵם בְּסַמִּים מָרִים, כֵּן הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא רְפוּאָה לְכָל הַדְּבָרִים".
(ליקוטי מוהר"ן, חלק א, כז, ו-ז)
רבי נחמן יודע שחזון השלום איננו קל. יותר מזה - על פי רוב הוא מר. ההתייצבות בלב ליבה של המציאות, יישור המבט בכנות והחיפוש אחר נוכחותו של ה' במציאות, עלולה להיות מלווה במרירות רבה וגדולה. אך דווקא שם עיקר המבחן של השלום - "כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם לְהִתְלַבֵּשׁ בְּמָרָה". מתברר שדווקא במקום הצר של הצרות והצמצומים, דווקא משם אדם יכול לזכות בשלום. ואם מר לאדם, עליו לזכור שדרכן של תרופות שהן מרות, וייתכן שתרופה זו באה לרפא אותו.
לא בכדי קיבלו עם ישראל את השבת דווקא בְּמָרָה, להורות על קשר בין המרירות לבין השבת. על פי חז"ל, כאשר הגיעו בני ישראל בנדודיהם במדבר למקום שנקרא מרה, הם נצטוו שם על מצוות שבת (סנהדרין נו, ב): "והתניא, עשר מצות נצטוו ישראל בְּמָרָה: שבע שקיבלו עליהן בני נח, והוסיפו עליהן דינין ושבת וכיבוד אב ואם".
רבי נחמן מדגיש, שלפעמים אדם אינו יכול לסבול את השלום של השבת, ואכן השבת ניתנה לבני ישראל ב"מָרָה", מלשון מרירות, שכן השבת שהיא שלום (שַׁבַּת שָׁלוֹם) היא תרופה לאדם, אך לעיתים קשה לסבול תרופה מכיוון שהיא מרה.
במובן המודרני ניתן לתרגם זאת כך: שהמקור לכל החולאים הוא הלחץ הנפשי בו נאלץ האדם הממוצע בדורנו לחיות. הרפואה לכך היא המנוחה, המתבטאת בשלום של השבת, אך יש אנשים שהשלום של השבת מר להם כתרופה משום שהם מורגלים בעבודה האינטנסיבית של ימי החול, בעימותים ובהתמודדויות יומיומיות, ולכן הם מתקשים לשאת שעות של פנאי וזמן של שלווה ושלום.
מסיבה זו יש לאנשים רתיעה מהשבת לפעמים, כיוון שבעוד שביום חול - האדם מוסח מעצמו ומהיחסים עם הזולת בעקבות פעילותו האינטנסיבית, ביום שבת - המנוחה וההפסקה מהעימותים ומהתמודדויות היומיומית מעמידה את האדם מול כל אלה ומביכה אותו.
לכן במקום שהשבת תביא אותו להרמוניה ולשלמות עם עצמו, לשמחה בחייו ולפניות לעניינים נוספים, היא מביאה אותו לריקנות ולתחושה של כעס וחוסר סבלנות.
גם רבי יהודה הלוי, בספרו הכוזרי (כוזרי, ג, ה), כותב שהמנוחה בשבת מרפא את הגוף והנפש של האדם מכל הקלקולים שמצטברים במשך ימות השבוע:
"אי אפשר שיעבור שבוע בלא שיתקלקלו הגוף והנפש, כי במשך ימות השבוע מצטברים מותרות עוכרים... ככה ממלא הגוף בשבת את אשר אבד לו בששת הימים".
הרב שג"ר זצ"ל (הרב שמעון גרשון רוזנברג), מתוך הספר "שיעורים על ליקוטי מוהר"ן - חלק א"
הרב דן האוזר, מהספר: "על קצה בהונות ההוויה - לעומק תורותיו של רבי נחמן"
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
