"יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך” (בראשית מט,ח). 'כתיב (שמואל ב א, יח) "ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר". מאי "ספר הישר”? א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב, שנקראו ישרים. דכתיב בהו (במדבר כג, י) "תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו". והיכא רמיזא? "יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך", ואיזו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עורף? הוי אומר זו קשת. ר"א אומר: זה ספר משנה תורה, ואמאי קרו ליה "ספר הישר”? דכתיב (דברים ו, יח) "ועשית הישר והטוב בעיני ה'”. והיכא רמיזא? "ידיו רב לו", ואיזו היא מלחמה שצריכה שתי ידים? הוי אומר זו קשת' וכו' (ע"ז כה,א). "ספר הישר" מרמז לספר בראשית או דברים (או שופטים), אולם ודאי שהכינוי ספר הישר מכוון גם לבראשית לכו"ע, כיון שיש עוד פס' שבו הכוונה רק לספר בראשית, כמובא בגמ' שם קודם: '(יהושע י, יג) "וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר". מאי "ספר הישר”? א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים, שנא' (במדבר כג, י) "תמות נפשי מות ישרים". והיכא רמיזא? (בראשית מח, יט) "וזרעו יהיה מלא הגוים", אימתי יהיה מלא הגוים? בשעה שעמדה לו חמה ליהושע' וכו', הרי שעל הפס' של יהושע יש רק דעה של ספר בראשית, ואי אפשר לומר ספר דברים (או שופטים). לכן צ"ל שלא באו לומר שתמיד "ספר הישר" זה בראשית, אלא שכאן במקרה של דוד מדובר כרמז על ספר דברים (או שופטים). [אמנם אולי אפשר לומר שעל "ספר הישר" שביהושע, הכוונה למ"ד ספר דברים, מה שנאמר "וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים" (דברים לג,יד). שנרמז על מגדים מתבואות השמש והירח, כמרמז על דברים טובים שנעשים בעקבות השמש והירח, שזהו שכאן התגלה בעמידת השמש והירח (שזה טוב, שהיה צריך להם בשביל הלחימה), ולכן גם כעין נדרש "גרש ירחים", שמגרש את הירח מלהופיע (ובהמשך הברכה נרמז על כיבוש הארץ: “בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה” [לג,יז], כך שמשלים שבכיבוש הארץ יהיה גילוי של טוב בשמש והירח, שהירח יעמוד מלהגיע). או כנדרש בספרי: '"בהם עמים ינגח" – וכי מה עמים כיבש יהושע? והלא לא כיבש אלא ל"א מלכים? – מלמד שכיבש מלכים ושולטונים שהיו מסוף העולם ועד סופו'. שזהו כמו הלימוד מבראשית, שכל העולם פחד ממנו, שזהו כמו שנאמר כאן ששלט על כולם, וכי איך שלט הרי לא כבשם? אלא י"ל ע"י ששמעו ששולט בשמש ובירח, אז נכנעו תחתיו. אולם זה דוחק, כיון שהגמ' לא הביאה זאת]. ממילא יוצא שלר"א ש"ספר הישר" זה ספר דברים, מודה שזה גם ספר בראשית – בפס' שביהושע. אם כן אז מדוע לא אומר רק שזה ספר בראשית, הרי מוכח שספר הישר זה גם ספר בראשית? נראה שבכוונה הביא שספר הישר זה גם ספר דברים, כדי לרמז לנאמר בו (כמו שנקרא ספר הישר ע"ש מה שנאמר בו), שזהו "בנים אתם לה' אלקיכם" (דברים יד,א). שאנו בנים לה', מכח הנשמה שיש בנו (שהיא חלק אלוק, ועל ה' גם נאמר "ישר" [דברים לב,ד]), שבאה בנו כהמשך מהאבות (שנקראו ישרים), וכן במעשינו אנו קשורים למעשי האבות: '"ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם" – אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב, והוא ענין גדול הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה, ואמרו (תנחומא ט): כל מה שאירע לאבות סימן לבנים. ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים, ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת. וכולם באים ללמד על העתיד, כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו' (רמב"ן. בראשית יב,ו). [זה גם מובן מפשט המדרש שאומר: 'א"ר יהושע דסכנין: סימן נתן לו הקדוש ברוך הוא לאברהם, שכל מה שאירע לו אירע לבניו' וכו' (תנחומא "לך לך" סימן ט'), הרי שהכוונה שמה שנעשה לאבות יעשה אח"כ לבנים]. לכן מה שמסופר על האבות, בעצם גם כעין מסופר עלינו, שהם השורש לכל מה שבא עלינו, ולכן ספר בראשית קשור בספר דברים, כיון שבא לאחד בין האבות ובנ"י. לכן הובא ספר דברים (שאמנם נאמר על ספר דברים כי בו רמז על לימוד קשת שיהיה אצל דוד, אולם נראה בנוסף גם) משום שהוא "משנה תורה", הוא כעין חזרה על כל התורה, ולכן קשור לכל הספרים שלפניו – כולל בראשית, ולכן בו במיוחד נגלה הקשר בין האבות והבנים. אולם נראה גם יותר מזה, ספר דברים נאמר ע"י משה בסמיכות לכניסה לארץ, לכן זה קשור בספר בראשית, כיון שהאבות חיבבו מאוד את הארץ, ולכן ראוי לגלות את הקשר ביננו במיוחד בזה. אולם גם יותר מזה, בא לרמז שמעלתינו כבנים של אבותינו, זה נגלה במיוחד בא"י, שכאן מתגלה היותנו ישרים לה' כעין אבותינו, להבדיל מחו"ל שאנו כעין עובדי ע"ז ('כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים' [כתובות קי,א]), שלכן איננו ישרים באמת, ואף יש בזה ההיפך מהאבות, שבמיוחד נלחמו נגד הע"ז בעולם – שבאו להפיץ את האמונה בה', לכן דווקא בא"י יש גילוי של היותנו ישרים כעין האבות, ולכן זה מתגלה דווקא בספר דברים. לכן גם הגילוי של "ספר הישר" בנ"ך, זה בהקשר למלחמות שהיו בארץ, אם זה בכיבוש הארץ אצל יהושע, ואם זה במלחמה מול פלשתים (מצודות. ש"ב א,יח).