הגר"א מעמיד ע"פ התשלום שאברהם שילם על מערת המכפלה 400 שקל, שזהו תשלום על מקום שמונה כורים (שבית כור נפדה בחמישים שקל כסף), שמזה יוצא שהמקום היה בגודל של 600 אלף אמה על אמה, כנגד הצורך לספוד לשרה בהספד של ששים ריבוא שומעים, כדברי חז"ל: 'רב ששת, ואיתימא רבי יוחנן אמר: נטילתה כנתינתה, מה נתינתה בששים רבוא, אף נטילתה בששים רבוא' וכו' (כתובות יז,א). נראה שיש להוסיף שאף המספר 400 עצמו רומז על זמן גלות מצרים, כרמז שיצאו משם ששים ריבוא, שבשל כך היו במתן תורה שישים ריבוא, שלכן מזה למדים שגם בהספד לת"ח כבודו בששים ריבוא. (הגמ' מוסיפה: 'וה"מ למאן דקרי ותני, אבל למאן דמתני – לית ליה שיעורא' [שם, א-ב]. שכך אצל שרה היא לא לימדה תורה, שהרי אין לה חיוב במצוות תלמוד תורה, אבל כן למדה בעצמה, שהרי אם אברהם שמר את כל התורה מן הסתם לימד גם אותה). נראה גם שיש בזה קשר לכך שמערת המכפלה היא ליד פתח גן עדן (כידוע ע"פ הזוהר), ומצד שני נאמר: '"ויגרש את האדם" גורש ויצא מגן עדן, וישב לו בהר המוריה ששער גן עדן סמוך להר המוריה' (פרקי דר"א, כ), שבפשטות אפשר שיש כמה פתחים, כעין שיש שלושה פתחים לגיהנום (ולא רק אחד) [עירובין יט,א]. אולם יותר פשוט שאין הכוונה למקום פיזי, שהרי גן עדן הוא רוחני, אלא הכוונה שמקום קדוש הוא קשור לגן עדן, שזהו שסמוך לפתח גן עדן (שקשור אליו), ולכן זהו מערת המכפלה ומקום המקדש, ששניהם מקומות קדושים ולכן סמוכים לגן עדן (אולי זו הסיבה שדוד מלך בחברון ובירושלים, כיון שקשור לתיקון עולם, שממנו המשיח, שהעולם יתוקן כמו בהיות האדם בגן עדן לפני החטא, ולכן צריך להופיע במלכותו בשניהם). אברהם דואג שבנ"י לא יכנסו לגיהנום: ' … ההוא דמחייבי ההיא שעתא בגיהנם, ואתי אברהם אבינו ומסיק להו, ומקבל להו' וכו' (שם), הרי שאברהם מוציא מהגיהנום ומכניס לגן עדן (שזה מובן מעצמו, שאם הוא לא בגיהנום אז הוא בגן עדן, אבל גם נאמר 'ומקבל להו', לאן מקבלו? לגן עדן). לכן יש כאן רמז לששים ריבוא כרמז למספר היסודי של בנ"י, שאברהם אבינו דואג שכל יהודי (למעט החריגים שמופיעים בגמ' שם) יגיע לגן עדן. לכן את מערת המכפלה קנה בגודל של ששים ריבוא, לקשר את כל בנ"י, כל מי שנפטר, שיגיע לגן עדן מהפתח של מערת המכפלה. דבר זה מתגלה בקבורת שרה לא רק בשל שאנו צאצאיה (ולכן מרמז על מיתה של אנשים מבנ"י), אלא יש קשר במיוחד כאן כיון ששרה נפטרה בגלל העקידה: '"וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה". מהיכן בא? ... מהר המוריה. ומתה שרה מאותו צער, לפיכך נסמכה עקידה ל"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה"' (ב"ר נח,ה), והרי כמו שהבאנו קודם בהר המוריה (מקום המקדש) הוא מקום סמוך לפתח גן עדן, ולכן כאן בקבורת שרה מתגלה קשר לשני המקומות שסמוכים לפתח גן עדן. בנוסף, כאן יש נחלה ראשונה לבנ"י, נחלה שאברהם קנה, שזה בעצם ההתחלה, שבהמשך בנ"י ינחלו את כל א"י. לכן אברהם קנה במיוחד את מערת המכפלה, כנחלה, שמצד אחד יש בה רמז לבנ"י – ששים ריבוא שנמצאים בתוך השטח, ובנוסף יש בה רמז לא"י, במחיר של ארבע מאות שקל, כרומז לגודל של א”י, שהיא ארבע מאות פרסה (רש"י. במדבר יג,כה [אמנם הגודל של 400 פרסה מופיע גם בגמ', אבל בגמ' לא מוכח שהכוונה דווקא לשטח א"י]), שבכך גילה אברהם כאן את המצאות בנ"י בא"י, שכאן החל את תהליך קבלת הארץ (כמעשה אבות סימן לבנים). אולי אפשר גם שבא לרמז על גלות מצרים שהיתה כעין ארבע מאות שנה (ולכן קנה בארבע מאות שקל כסף), וסיום הגלות היתה בקריעת ים סוף, ומובא במדרש: 'רַבִּי בַּנָּאָה אוֹמֵר: בִּזְכוּת מִצְוָה שֶׁעָשָׂה אֲבִיהֶם אַבְרָהָם, אֲנִי אֶקְרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: (בְּרֵאשִׁית כב,ג) "וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה", וּכְתִיב: "וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם"' (מכילתא "ויהי" פרשה ג). קריעת ים סוף (לדעה זו) היתה בזכות העקידה. והנה מדוע שרה מתה בעקבות העקידה, הרי לכאורה לא ראוי שאדם ימות בשל מצוה שנעשתה? אלא נראה שיש כאן עניין שאמנם יצחק לא הוקרב, אלא הועלה במקומו האיל, אבל את חלק המיתה של יצחק לקחה שרה במקומו. לכן "ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה" (בראשית כג,ב), שבא 'מהר המוריה', שזה אולי קשור במיתת שרה לא רק שמתה מהצער, אלא גם במיתה במקום יצחק, ולכן זה ממש המשך מהעקידה. לכן את זכות העקידה שתבקע את ים סוף לששים ריבוא בנ"י ביציאת מצרים, מגלה אברהם בקשר לקבורת שרה, במקום של המצאות ששים ריבוא, כעין שבנ"י חייבים לה תודה על השלמת זכות העקידה. (אולי לכן "ולבכתה" בכ' קטנה, כעין רמז שלא בכה הרבה, כיון שראה את מיתתה כזכות גדולה של קדושה בעולם [אולי זה רמז כנגד שיצחק שאל “ואיה השה לעלה” (כב,ז), וההפרש שבין שה לשרה זה ר'=200 שבגימטריה יותר קטנה זה 20=כ', לכן נרמז כ' שהיא קטנה כעין ר' קטנה])