ר"ה ועשרת ימי תשובה עד יוה"כ

נכתב על ידי יניב, 1/10/2019

 'רבי נהוראי אומר: מפני מה ניתנה קורת רוח בעשרת ימים מראש השנה ועד יום הכיפורים? כנגד עשרה נסיונות שנתנסה אברהם אבינו ונמצא שלם בכולם. לפיכך נתן הקב״ה לישראל עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. וכנגד עשרת הדיברות שקיבלו ישראל בסיני, שאם יעשה תשובה שלימה בי׳ ימים מראש השנה עד יום הכיפורים, שיקבלם בתשובה שלימה לפניו, לכך נאמר: "לכו וניוכחה יאמר ה׳ יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו" (תנא דבי אליהו זוטא כב). תד"א מביא שהמקור כוח של עשרת ימי תשובה זהו כנגד עשרת נסיונות אברהם, וכנגד עשרת הדברות. עשרת הניסיונות הסתיימו בניסיון העקידה, והעקידה הייתה בר"ה (פסיקתא רבתי, מ ['… מפני שר"ה היה...']), לכן בר"ה עולה השלמות של עשרת הניסיונות, וכך משפיע לעשרה ימים, עד יוה”כ. עשרת הדברות ירדו לבנ"י ביוה"כ, ולכן סיום העשרה ביוה"כ, כיון שבנ"י כבר קיבלו על עצמם את התורה במתן תורה, ושמעו את עשרת הדברות אז, כך שהקשר לקבלת הדברות היה כבר קודם, ולכן נתינת הלוחות עם הדברות ביוה"כ זהו הסיום, ולכן זהו גם הסיום של עשרת הימים. (להבדיל מהניסיונות שעד ר"ה עדיין לא נעשו כל העשרה – כך שאין קשר לעשרה אלא רק ממנו והלאה, לעומת הדברות שנאמרו כבר קודם, כך שיש קשר לכל העשרה כבר קודם). בפסיקתא מביא עוד עניין – כנגד המאמרות: 'דבר אחר, למה עשרה? כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם. שביום הזה כל העולם עומדים בדין לפני הקב"ה, והעולם מתחייב כלייה מפני שבריותיו מלוכלכים בעבירות, והקדוש ברוך הוא מזכה את עולמו. נמצאת אומר כאילו בו ביום נברא העולם' (פסיתקא רבתי, מ). אמנם לא מביא לכך ראיה (אלא כסברא) אולם אפשר שמסתמך על מה שנאמר שם קודם: '"ועשיתם עולה לה'” (במדבר כ"ט  ב'), ובמקום אחר הוא אומר "והקרבתם עולה לה'” (שם), וכאן "ועשיתם"? אמר רבי יצחק: למה "ועשיתם"? אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: עשו תשובה באילו עשרת הימים בין ראש השנה ליום הכיפורים, ואני מזכה אתכם ביום הכיפורים ובורא אתכם ברייה חדשה, כעניין שנאמר "ויעש אלקים את הרקיע" וגו' (בראשית א' ז')' (שם). הרי שלמדו "ועשיתם" כעין "ויעש" שנאמר בבריאה, כך שאולי בזה גם רמז לעשרת המאמרות. נראה שמה שהביא דווקא את "ויעש" של היום השני, בפשטות זה משום שהוא הראשון שנאמר בו "ויעש". אולם אולי בא לרמז שה' ברא את העולם, ועלינו להמשיך לתקנו עד השלמות, כך שכעין אנו ממשיכים את הבריאה (מצד הקדושה), ולכן הביא את היום השני, שבפס' של היום השני לא נאמר "טוב": 'ומפני מה לא נאמר "כי טוב" ביום שני? לפי שלא היה נגמר מלאכת המים עד יום ג', והרי התחיל בה בשני ודבר שלא נגמר אינו במלואו וטובו. ובשלישי שנגמרה מלאכת המים והתחיל וגמר מלאכה אחרת, כפל בו כי טוב ב' פעמים: אחת לגמר מלאכת השני, ואחת לגמר מלאכת היום' (רש"י. בראשית א,ז). לכן כיון שביום השני יש כעין רמז להמשך הבריאה אח"כ, אז בזה רומז להמשך הבריאה על ידנו, כמו שאומר 'ובורא אתכם ברייה חדשה' או 'כאילו בו ביום נברא העולם'. (נראה שב"ועשיתם" יש את אותיות "ויעש" וכן "תם", כרמז שאנו כביכול משלימים את ה"ויעש" של ה', שיהיה שלם – "תם"). אמנם נאמר עוד פעמיים "ויעש", אחד ברביעי ואחד בשישי: ברביעי זהו המאורות, ונאמר: 'תנו רבנן: בזמן שהחמה לוקה סימן רע לעובדי כוכבים, לבנה לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל, מפני שישראל מונין ללבנה, ועובדי כוכבים לחמה' (סוכה כט,א). כך שכעין המאורות מסמלות את ההבדל בין ישראל לאומות – בין קידוש העולם להפכו. בשישי נברא האדם, ועיקר האדם זהו בנ"י, שאנו מתקנים את העולם. לכן כעין רמז עשיה בר"ה בקשר לבריאה, שכך זהו ר"ה ועשרת ימי תשובה שכנגד המאמרות. המאמר הראשון הוא "בראשית" (… "בראשית" נמי מאמר הוא, דכתיב (תהלים לג, ו) "בדבר ה' שמים נעשו"' [ר"ה לב,א]) שהוא מאמר נסתר (שלא נאמר בו לשון “ויאמר”), כך גם בדומה ר"ה נסתר בתורה, שלא מובא שהוא זמן דין, ואף אין לו שם בתורה (ראה באריכות ב'מועדי ישראל' - 'המסתורין של יום הדין של ר"ה', למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א). המאמר העשירי הוא "ויאמר אלקים נעשה אדם" או "ויאמר ה' אלקים לא טוב היות האדם לבדו" (ב"ר יז,א). שזהו בריאת האדם בעל שכל ("בצלמנו כדמותנו”), או בריאת האשה (שהחטיאה אותו אח"כ), כרמז לבחירה החופשית של האדם, שבכך מתמודד בעולם, וכך מתקן את העולם, זהו כנגד יוה"כ שבו מודגש הכפרה מהחטאים.  בנוסף, ביוה"כ יש את הכה"ג כאדם הקדוש, כנגד בריאת האדם, וכן יש ביוה"כ מעלה כעין במקדש, שלכן אומרים בק"ש בשכמל"ו בקול, וכשאיש ואשתו מאוחדים אז השכינה ביניהם (סוטה יז,א) ומקום השכינה הוא במיוחד במקדש. נראה ששלושת הדעות האלו מרומזות בגמ' בסברות על עשרת פס' המלכויות שבר”ה: 'הני עשרה מלכיות כנגד מי? אמר רבי: כנגד עשרה הלולים שאמר דוד בספר תהלים. הלולים, טובא הוו? הנך דכתיב בהו (תהלים קנ, ג) "הללוהו בתקע שופר". רב יוסף אמר: כנגד עשרת הדברות שנאמרו לו למשה בסיני. ר' יוחנן אמר: כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם' וכו' (ר"ה לב,א). הרי שמובא עשרת הדברות ועשרת המאמרות, ונראה שמה שמובא כנגד הללוהו שבתהלים זהו כנגד הניסיונות של אברהם, שההללוהו זהו של המשוררים במקדש: 'ורבי יהודה הלוי אמר: הללו א'ל שהוא בקדשו, והטעם הדביר וההיכל. וברקיע עזו הוא הארון, וזה המשורר עם הלוים ידבר, שהם משוררים בנבלים ובכל מיני ניגונים' (ראב"ע תהלים קנ,א). ויסוד עומק המקדש הוא בעקידה, שהעקידה הייתה במקום המקדש, והעקידה היא שיא הקרבן. ולכן: 'אפרו של איל הוא יסוד על גבי המזבח הפנימי' (פרקי דר"א, לא). כך שנראה שההללו של תהלים ק"נ קשור בשורשו עם העקידה, וממילא עם עשרת הניסיונות ולכן הובאו עשרה הללוהו בפרק זה, וממילא זהו כרומז על הדעה שעשרת ימי תשובה כנגד עשרת הניסיונות של אברהם.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע