ר"ה כמלחמה

נכתב על ידי יניב, 28/9/2019

 בספרי למדו על סדר מלכויות זכרונות ושופרות מהפס' “וביום שמחתכם" וגו' (במדבר י,י): '"אני ה' אלקיכם" למה נאמר? לפי שהוא אומר "דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי" אבל מלכות לא שמענו, ת"ל "ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו”, זה שופרות ומלכיות. ר"נ אומר: א"צ, שהרי כבר נאמר "ותקעתם בחצוצרות" הרי שופרות, "והיו לכם לזכרון" זה זכרונות, "אני ה' אלקיכם" זה מלכויות. א"כ מה ראו חכמים לומר מלכיות תחלה ואח"כ זכרונות ושופרות? אלא המליכהו עליך תחלה, ואחר כך בקש רחמים לפניו כדי שתזכר לך. ובמה? בשופר של חירות, שנאמר "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול”. אבל איני יודע מי תוקעו, תלמוד לומר "וה' אלקים בשופר יתקע”. ועדיין אין אנו יודעים מהיכן התקיעה יוצאת, זה שנאמר "קול שאון מעיר קול מהיכל ה' קול שלם גמול לאויביו”' (ספרי במדבר י,י. [פסקא עז]). מביא מרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ('מועדי ישראל' – 'המסתורין של יום הדין בר"ה') שבפס' לפני כן נאמר "וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני ה' אלקיכם ונושעתם מאיביכם" (במדבר י,ט). הרי שגם על מלחמה נאמר שזה זמן של זכרון (ומביא שבגמ' מובא שבמלחמה אומרים מלכויות זכרונות ושופרות ['א"ר אדא דמן יפו: מאי טעמא דר' יהודה? לפי שאין אומרים זכרונות ושופרות, אלא בראש השנה וביובלות ובשעת מלחמה'. תענית יז,א] אמנם הרמב"ם לא הביא זאת להלכה אע"פ שאין חולק על כך בגמ'). כיון שבר"ה ובמלחמה יש לחימה נגד הצרים לנו מלמעלה (בשמים) ומלמטה (בארץ). (ראה שם שמרחיב עוד). נראה שאולי לכן מובא בספרי שהשופר קשור לשופר שה' תוקע, ומביאים שהמקום שממנו התקיעה יוצאת היא מהיכל ה', כמובא בפס': “קול שאון מעיר קול מהיכל קול ה' משלם גמול לאיביו" (ישעיהו סו,ו). ופרושו: '"קול שאון מעיר" – אז יצא קול שאון מעיר ציון, וחוזר ומפרש שיצא הקול מן היכל ה' העומד בציון, ולתוספת ביאור אמר שזהו קול ה' היוצא לאיים על העכו"ם, לשלם גמול לאויביו הם גוג ומגוג, כמ"ש "ויצא ה' ונלחם בגוים" (זכריה יד)' (מצודות). הרי שבפס' מובא על הקשר של מלחמה (גמול לאויביו – גוג ומגוג), הרי שגם במדרש מרמז על קשר למלחמה. בנוסף, מיד לאחר הפס' של "וביום שמחתכם" מובא שהתחילו ליסוע, ע"פ דגלים וצבאות, שזה חלק של מחנה מלחמה (שכך יצאו לעבר א"י כדי לכבשה), כך שהפס' שבו למדו על תפילות ר"ה מוקף בפס' שמרמזים על מלחמה. נראה שכיון שיש קשר בין מלחמה ור"ה, אז זהו שמובא במשנה: 'בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר (תהלים לג, טו) "היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם”' (משנה ר"ה א,ב). שמהו 'בני מרון'? בגמ' מובאים שלושה הסברים, כששמואל מסביר: 'אמר רב יהודה אמר שמואל: כחיילות של בית דוד' (ר"ה יח,א) וכן בדומה מובא בכת"י ליידן ביר' (בציטוט המשנה בגמ') 'כבנו מרון' (יר' ר”ה א,ג), וכן בכת"י קדומים של המשנה (קאופמן ופארמה. וכן בפיוטי א"י קדומים), שנומרון פרושו גדוד צבא. הרי שחז"ל באו לומר שבר"ה כל באי עולם עוברים לפני הקב"ה כמו בגדוד צבא, שאמנם פרושו הפשוט הוא שבאים יחד כיחידה שלמה לפני הקב"ה. אבל נראה שבאו לרמז גם שבר"ה (בשעת הדין) זהו כעין מלחמה בשמים, בין כוחות המקטרגים לבין הכוחות המסנגרים, ולכן אז יש כעין קשר למלחמה, ולכן בני האדם כעין קשורים למלחמה זו. וכמו שבמלחמה יש שנהרגים ויש שניצלים, כך גם בדין, יש שזכו לחיים ויש שנידונו למוות. לכן גם מובן שר"ה הוא יום של תשובה וחשבון נפש, ותוקעים בו בשופר, שזה מזכיר כעין זמן מלחמה שתוקעים בו בחצוצרות (או שופר. ראה ב'תורת השבת והמועד' – 'התרועה והזעקה בעת מלחמה וצרה', למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א [אולי לדעה שתוקעים בחצוצרות במלחמה בשל שזה כלל ישראל, בר”ה אע"פ שזה על כלל בנ"י, בכ"ז תוקעים בשופר כיון שכל אחד בשמים נידון כשלעצמו, וכן כדי להזכיר זכות העקידה שבר”ה, וכן אולי יש לחלק בין מלחמה בעוה”ז למלחמה בשמים, שחצוצרות מיועדים לקבץ את הראשים או נסיעת העם – שאלו דברים שבעוה"ז]) וכן צריכים אז במיוחד לשוב בתשובה בעקבות הצרה (מלחמה) שבאה. נראה שבתקיעת שופר יש רמז למלחמה בין כוחות הרע לכוחות הטוב, כיון שתקיעת השופר מזכירה את העקידה: 'אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני' (ר"ה טז,א). והעקידה באה "אחר" הויכוח בין הקב"ה והשטן: '"ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם" אחר מאי? א"ר יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא: אחר דבריו של שטן, דכתיב (בראשית כא, ח) "ויגדל הילד ויגמל" וגו'. אמר שטן לפני הקב"ה: רבונו של עולם, זקן זה חננתו למאה שנה פרי בטן. מכל סעודה שעשה לא היה לו תור אחד או גוזל אחד להקריב לפניך? אמר לו: כלום עשה אלא בשביל בנו, אם אני אומר לו זבח את בנך לפני, מיד זובחו! מיד "והאלקים נסה את אברהם ויאמר קח נא את בנך". אמר רבי שמעון בר אבא: אין נא אלא לשון בקשה, משל למלך בשר ודם שעמדו עליו מלחמות הרבה, והיה לו גבור אחד ונצחן. לימים עמדה עליו מלחמה חזקה, אמר לו: בבקשה ממך עמוד לי במלחמה זו, שלא יאמרו ראשונות אין בהם ממש' וכו' (סנהדרין פט,ב). הרי שהעקידה קשורה בקטרוג השטן, שלכן ה' התווכח איתו לסנגר על אברהם, כך שזהו כעין המלחמה בשמים בר"ה. וכן גם נראה שמרומז במשל שמובא על המלך, הגיבור והמלחמה. מעבר לעניין עצמו (שביקש מאברהם לעמוד בניסיון) שבא גם לרמז למלחמה בשמים בר"ה, שהשופר מחבר לעקידה, בשביל כח חזק לסנגר על העולם בכלל ובנ"י בפרט, במלחמה שיש בר"ה בשמים.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה