הדין בר"ה וביוה"כ

נכתב על ידי יניב, 27/9/2019

'בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר (תהלים לג, טו) "היוצר יחד לבם, המבין אל כל מעשיהם”' (משנה ר”ה א,ב). המשנה אומרת שבר"ה האדם נידון, ומסבירה הגמ' שזה לפי השיטה של תנא דבי ר' ישמעאל: 'אמר רבא: האי תנא דבי ר' ישמעאל היא. דתנא דבי ר' ישמעאל: בארבעה פרקים העולם נידון, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים, ואדם נידון בר"ה וגזר דין שלו נחתם ביוה"כ. וכי קתני מתני' – אתחלת דין' (ר"ה טז,א). והנה עמ' אח"כ בגמ' מובאת שיטתו של ר' יוחנן: 'א"ר כרוספדאי א"ר יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בר"ה, אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים תלויין ועומדין מר"ה ועד יוה"כ – זכו נכתבין לחיים, לא זכו נכתבין למיתה. א"ר אבין: מאי קרא? (תהלים סט, כט) "ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו". "ימחו מספר" זה ספרן של רשעים גמורין, "חיים" זה ספרן של צדיקים, "ועם צדיקים אל יכתבו" זה ספרן של בינוניים. ר"נ בר יצחק אמר מהכא: (שמות לב, לב) "ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת". "מחני נא" זה ספרן של רשעים, "מספרך" זה ספרן של צדיקים, "אשר כתבת" זה ספרן של בינוניים' (שם,ב). לכאורה שיטתו קשה ביותר כיון שלא מצאנו שום דעה שכזו בתנאים (שישנם עוד דעות, כמו שמובאות בעמ' א' שיטות ר"מ, ר' יהודה, ר' יוסי ור"נ. ואף אחד מהם לא כשיטת ר' יוחנן)? בפשטות אפשר שר"י למד את המשנה כפשוטה, שנאמר רק על ר"ה ולא מוזכר יוה”כ. וכן אולי דייק שנאמר שכולם עוברים לפני הקב"ה, שקובע לאן שייכים, אבל לא כולם נכתבים אז, כיון שיש בינונים. ולכן בכוונה לא נאמר לשון 'נידון' כמו בברייתא של תנא דר"י, וכן לא כמו שנאמר על שאר הזמנים (שבהם נאמר לשון נידון), כי לא כל אדם נידון אז לגמרי. לכן למד ר"י שהמשנה זו דעה עצמאית, שסוברת שיש שלושה ספרים שנפתחים בר"ה. [והוא התנא בברייתא שמובא בגמ' מיד לאחר דברי ר”י, שאומרת על שלוש כתות ביום הדין שלעתיד לבא, וממילא בדומה לכך חל גם יום הדין שבכל שנה]. (לכן גם את הזהות של המשנה עם תדר"י מובא ע"י רבא, ואילו ר"י היה לפניו, כך שאולי אז לא סברו לחבר ביניהם). אולם אפשר אולי לומר שיש כעין שני כוחות של דין הקשורים בר"ה ויוה"כ, ולכן כעין הדין מורכב משני סוגי דינים יחד, האחד כמשנה (ותדר"י) והשני כר"י, ולכן אף אחד מהם אינו דין גמור לבדו, והמשנה ור"י משלימים יחד את הדין שנעשה בר"ה ויוה"כ. אולי הסיבה לשתי אפשרויות הדין שבין ר"ה ויוה"כ (בין אם זו מחלוקת, ובין אם זו השלמה זה לזה), קשור לשתי אפשרויות של הטעם מדוע האדם נידון בר"ה ויוה"כ. שיטת הר"ן (דף ג' בדפי הרי"ף) שעיקר הטעם להיותם ימי הדין זהו יוה"כ (שבו יש מחילה בשל הורדת הלוחות השנים ואמירת "סלחתי"), שהוא נקבע כיום סליחה וכפרה, ור"ה נקבע בסמוך לו כי ה' רצה לזכות את העולם בדין ולכן הסמיך ביניהם. שיטת ר"ת (ר"ה כז,א. ד"ה 'כמאן') היא שהעולם עלה במחשבה בתשרי (ובניסן נברא), ממילא מובן שהאדם נידון בזמן התחלת הקשר לבריאה – כשעלה במחשבה (לעמקות מה הכוונה בעלה במחשבה, ראה ב'מועדי ישראל' למרן פאר הדור הרה”ג שלמה גורן זצוק”ל זיע”א). לפי זה אפשר שדעת תדר"י שכולם נידונים מר"ה ועד יוה"כ זהו ע"פ שיטת הר"ן, שעיקר הטעם הוא יוה"כ, ממילא כולם שייכים לדין שביוה"כ כיון שהוא החלק העיקרי והחשוב. לעומת זאת דעת ר' יוחנן שישנם שלושה ספרים, שרק הבינונים נשאר דינם עד יוה"כ, זהו ע"פ שיטת ר"ת, שיש עניין עצמאי בר"ה כיום בריאת האדם (בבריאת העולם), ולכן ודאי שהיה עדיף שכולם ישפטו באותו היום. אלא שכיון שיש בינונים אז ראוי לתת להם עוד אפשרות להכריע לטובה, ולכן רק הם ממשיכים עד יוה"כ. או בדומה קצת, יש מחלוקת בין ר"י ור"א מתי נברא העולם, בניסן או בתשרי (ר"ה י,ב-יא,א). ממילא לר"א שזה בתשרי, אז האדם נברא בר"ה ולכן ראוי שישפט בו, ולכן צדיקים גמורים ורשעים גמורים נכתבים ונחתמים מיד, ורק לבינונים נותנים עוד זמן לתקן, וזהו כר' יוחנן. ואילו לר"י שהעולם נברא בניסן, הטעם אינו בשל בריאת העולם, ולכן אין מעלה מיוחדת דווקא בר"ה, ולכן ראוי לתת לכולם אפשרות לתקן, ולכן לכולם נותנים מר"ה ועד יוה"כ, כתדר"י.



להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה