הרופא ה"בכיר" מאמריקה

כבר תקופה ארוכה שמשה חולה ואינו חש בטוב. לאחר בדיקות וטיפולים מסוגים שונים הומלץ לו על ידי חברים ומכרים רבים לגשת לטיפול אצל ד"ר רון. שמו של ד"ר רון יוצא לפניו כרופא שניתוחיו המיוחדים הועילו מאד לרבים.

לאחר הפצרות רבות, קבע משה תור אצל ד"ר רון. ביום המיועד ניגש למרפאתו, ולאחר כמה דקות יצא עם תור לניתוח פרטי אצלו. הניתוח אמנם יעלה לו כמה אלפי שקלים, אך משה הבין שאם הוא הולך לניתוח, עדיף שיעשה זאת אצל רופא מפורסם בעל מוניטין וקבלות.

שבועיים של הכנות עברו להם לקראת הניתוח, וביום הניתוח הגיע יחד עם אשתו לבית החולים. לאחר כמה שעות נכנס משה לחדר הניתוח ואשתו חיכתה בחדר המתנה כשספר התהילים פתוח לפניה.

במהלך הניתוח, שמה לב האחות שבחדר, שהרופא אינו עובד כלל על פי כללי האתיקה הרפואית. הדבר עורר את חשדה והיא החליטה לברר את הדבר לאחר סיום משמרתה.

בסיעתא דשמיא, הניתוח הסתיים בהצלחה וחייו של משה חזרו למסלולם. כמעט.

ימים ספורים לאחר הניתוח הוא קיבל טלפון ששינה את חייו. על הקו היתה האחות שהיתה נוכחת בניתוח, וכה אמרה:" אדון משה, לפני כשעה סיימתי תחקיר שהרעיד את נשמתי. במהלך הניתוח שלך שמתי לב שד"ר רון עובד בצורה משונה, ואף עובר על כל כללי האתיקה הרפואית. אמנם ניכר שעשה את מלאכתו נאמנה והצליח לרפא אנשים רבים בעזרת ניתוחיו, אך צר לי לבשרך שהד"ר אינו רופא אלא נוכל! לאחר תחקיר מעמיק גיליתי שהד"ר אינו מחזיק אפילו תעודה אקדמאית אמיתית אחת. כמובן שהדבר כבר הגיע לידי בית החולים והמשטרה מטפלת בעניין. אולם, אני מציעה לך לבקש את כספך בחזרה!!

משה נותר פעור פה. מעולם לא חשב שהאדם שהפקיד בידיו את חייו אינו אלא פושע בתחפושת! מיד רץ לאשתו לספר לה את הדברים, וכי הוא מתכוון לבקש מהרופא המזוייף את כל כספו בחזרה. אשתו שמעה את הדברים, הזדעזעה אף היא, אך לאחר שתיקה ארוכה אמרה: "תראה, גם אני מזועזת מהידיעה החדשה. אולם על דבר אחד אין עוררין - איכות חייך עלתה מאז הניתוח. הכאבים נעלמו ואיתם נדודי השינה, הבכי וימי המחלה. איני בטוחה שראוי לבקש את הכסף בחזרה, שהרי לבסוף הוא עשה את מלאכתו נאמנה.."

מה דעתכם? האם משה זכאי לבקש את כספו בחזרה שהרי ה"רופא" אינו אלא נוכל? או שמא יש אמת בדבריה של אשתו, שהרי הצליח לרפאו?

תשובת הגאון הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל:

לכאורה החולה יכול לטעון שהוא לא היה שוכר 'רופא' כזה אילו היה יודע את האמת, ונחשב הדבר כמקח טעות. אולם לאמיתו של דבר אין כאן מקח טעות. מבואר בגמרא במסכת עבודה זרה (נה.) שמשמיים נגזר על החולה מי יוציא את החולי שלו, וכיצד יוציאו, ומתי יוציאו. אם כן אין לטעון שהחולה היה רוצה להתרפא אצל רופא אחר. הניתוח לא יכול היה להצליח אם רופא אחר היה עושה את הניתוח הזה! מזלו של החולה גרם לו שחוליו יצא דוקא על ידי 'רופא' זה.

לכן חייב לשלם לו כרופא רגיל. אך מה שמשלמים לרופא מפורסם עבור המוניטין שלו ועבור חכמתו המרובה זה לא מגיע למתחזה. וצריך הרופא להשיב את ההפרש בין המחיר שמשלמים לרופא רגיל, לבין המחיר שמשלמים לרופא בעל מוניטין עולמי.

לסיכום : אין הרופא חייב להחזיר את מה שקיבל כרופא. אולם הרופא כן חייב להחזיר את הכסף שמשלמים רק לרופא בעל שם עולמי.