עיונים לשוניים - פרשת מסעי: רוחות השמיים

נכתב על ידי איתיאל, 31/7/2019

 בפרשתנו מפורטים גבולות הארץ המונחלת, כשהגבול עובר ומפרט את מתווהו בכל אחת מרוחות השמיים.


בהקשר זה נעמוד על שמותם של רוחות השמיים וההתייחסות אליהם.

נתחיל בשאלה: מהי נקודת המבט?

בימינו נהוג לכוון את הצפון כלפי מעלה, ומכאן הביטוי "איבד את הצפון" למי שתועה ואובד. הסיבה להצפנת המפות היא כנראה תרבותית, כדי להראות את אירופה התרבותית למעלה. מסיבה זו אוהבים האוסטרלים (הדרומיים) למכור לתיירים מפת עולם הפוכה, בה אוסטרליה נמצאת בראש.

ובתנ"ך, ובתרבויות קדם רבות, המפה מכוונת למזרח. ניתן לראות זאת בשמות הכיוונים בתנ"ך: קדם = מזרח, אחור = מערב, ימין = דרום, צפון = שמאל. בעברית מודרנית לא משתמשים בכינויים אלו, אולם הם נשתמרו בערבית, בה הצפון נקרא "שִׁימאל" (=שמאל). גם בלעז, מכונה מציאת הכיוון הנכון בשם "אוריינטציה". "אוריינט" הוא מזרח בלועזית, והמונח משקף את המנהג הקדום בו היו המפות מכוונות למזרח. הסיבה העיקרית לכך היא שבתרבות קדם, לפני המצאת החשמל, שימשה השמש גורם מרכזי לסדר היום. האדם התחיל את יומו כשראה את השמש עולה מהמזרח, ואליה פנה.

שמות נוספים לרוחות השמיים נגזרו מתנועת השמש, וכך "מזרח" = מקום זריחת השמש (ובערבית "אל-שרק", גם משורש זריחה - שורוק). 
מערב - מקום שקיעת השמש בערב (ובערבית מג'רב, מאותו שורש). 
הדרום נקרא כך כנראה על שם העובדה שכשהשמש נמצאת בשיא גובהה בצהרי היום, היא נוטה למערב (בחצי הכדור הצפוני, בו אנו נמצאים), וכך: דר-רום. 
הצפון נקרא כנראה כהיפך מהדרום. השמש אינה נוטה לצד זה, ה"צפוּן" ונסתר ממנה.

כינויים נוספים לצדדים הם על פי מקומות גיאוגרפיים מרכזים: 
המערב נקרא גם "ים", על שם הים התיכון, הגדול, השוכן למערב ארץ ישראל (ומכונה בתורה "הים האחרון", בניגוד לים המלח, הנקרא "הים הקדמוני", כמבואר לעיל לגבי קדם ואחור).
הדרום נקרא גם נגב, על שם אזור הנגב המדברי, המנוגב מכל טיפת מים ויבש (יתכן ובערבית השם "ג'נוב" לדרום הוא סיכול אותיות של שם זה).

יש לציין כי כינויים אלו חלים בכל מקרה, גם כשהצופה אינו בכיוון הנכון גיאוגרפית. כך, במשכן שנבנה במדבר סיני, נקראה הדופן הדרומית שלו "פאת נגבה-דרומה", למרות שמדבר סיני הוא דרומי לנגב, ולמעשה הוא הצד הרחוק ביותר מהנגב, הצפוני לסיני.
כמו כן, כשמשה עומד בסוף ימיו וצופה לכיוון הארץ, הוא רואה "עד הים האחרון" - למרות שפניו לכיוון מערב, כך שהים התיכון הוא למעשה הים שמקדם לו.

נשאנו למעשה עם השמות הבאים:
מזרח - קדם.
מערב - אחור, ים.
דרום - ימין (תימן), נגב.
צפון - שמאל.

בפסוקים שונים נמצאו הכינויים במקביל, ולא תמיד מאותה סדרה של כינויים. כך לדוגמה בהבטחה המפורסמת "ופרצת ימה (כינוי גיאוגרפי) וקדמה (כיוון על פי עמידה למזרח), צפונה (כינוי על פי מצב השמש) ונגבה (כינוי גיאוגרפי).

ובפסוק הבא ביחזקאל נמצאו שלושת כינויי הדרום זה לצד זה: "בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ דֶּרֶךְ תֵּימָנָה וְהַטֵּף אֶל דָּרוֹם וְהִנָּבֵא אֶל יַעַר הַשָּׂדֶה נֶגֶב".


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה