עיונים לשוניים - פרשת פקודי: פח אשפה מפלסטיק

נכתב על ידי איתיאל, 4/3/2019



"וַיְרַקְּעוּ אֶת־פַּחֵי הַזָּהַב" (שמות ל"ט, ג'). 

פח פירושו טס (לוח דק) של מתכת.

אך בימינו פח פירושו מתקן לאשפה! 

כיצד הפכו פחי הזהב היקרים של המשכן לפחי אשפה? 

התשובה לשאלה היא שבעבר היה נהוג לייצר מיכלי אשפה מפחי ברזל. החומר של הכלי הפך לשם החפץ, עד כדי כך שכיום ניתן למצוא בחנויות פחי אשפה מפלסטיק או מקש... 

כך גם משטח העבודה במטבח מכונה "שיש" כי היה נהוג להכינו מאבן שיש. אך כיום מכינים משטחי עבודה למטבח גם מנירוסטה, ועדיין קוראים להם שיש.

גם קרש החיתוך, או במחילה מכבודכם, הקרש בשירותים, היו עשויים במקור מקרש עץ וכיום בדרך כלל עשויים מפלסטיק וחומרים אחרים, ועדיין מכונים קרש. באנגלית יש למילה board (לוח עץ) גלגול רחוק הרבה יותר - גם לוח בכיתה שהיום עשוי מפורמייקה נקרא בשם זה, ואפילו לוח המקשים של המחשב נקרא Keyboard.

תופעות דומות: 

המילה כסף. במקור שימשו חתיכות מהמתכת כסף כאמצעי תשלום. בהמשך כונה אמצעי התשלום בשם כסף, גם אם המטבע לא עשוי עוד מכסף. למעשה בימינו עשויות המטבעות משילובי מתכות שונות - אך לא מכסף, ושטרות הנייר ודאי שאינם עשויים ממתכת, ובכל זאת כולם מכונים כסף. 

כיום מכונה המכשיר הסלולרי בפי כל בשם "פלאפון". "פלאפון" היה שמה של החברה הישראלית הראשונה שהעניקה שירותי סלולאר, וכך דבק שמה בשם המכשיר, עד כדי שגם אורנג' וסלקום מוכרים פלאפונים. 
כך גם "ג'יפ" כשם לרכב שטח, על שם החברה הראשונה שייצרה, "פריז'ידר" השם העתיק למקררים על שם החברה ו"ארטיק" ו"קרטיב" לשלגון מוקפא. 
גם ה"נס-קפה" הוא קיצור של חברת נסטלה (לא, אין ניסים בקפה...). 

הירושלמים יכולים להעיד על הביטוי הייחודי "פטל בטעם לימון". כיוון שהמיץ העיקרי העשוי מתרכיז מלאכותי הוא מיץ בטעם פטל, כונה כל מיץ העשוי מתרכיז בשם פטל, גם אם הוא בטעם ענבים, תפוח או לימון.

יש ביטויים המשמשים למרות שהמקור כבר אינו בשימוש, כמו: חיוג בטלפון, המגיע מהחוגה (מי מהוותיקים שזוכר...), ניקוב במקום תיקוף ברב-קו (מי זוכר את ימי כרטיסיות הנייר?). 

גם בעולם ההלכה והלמדנות יש ביטויים שהפכו ל"שם קוד" ללא קשר למשמעות המקורית שלהם: 

פסיק רישא (ארמית) - תרגום מילולי: לחתוך ראש. הכוונה לפעולה הנעשית בכוונה מסויימת, הגוררת בהכרח פעולה אחרת. אדם אינו יכול לומר שרצה רק לחתוך את הראש של העוף אך לא להורגו, שכן זו פעולה מוכרחת. מכאן בהשאלה: אין לפתוח בשבת מקרר ששכחו לכבות בו את האור, אף שמתכוון רק לפתוח, כי זה "פסיק-רישא" שידלק האור. 

חתיכה נעשית נבילה (חנ"ן) - סוגייה בדיני בשר וחלב, לפיה אם נפלה טיפת חלב על חתיכת בשר - כל החתיכה נחשבת לאיסור, ולא רק השטח שעליו נפלה הטיפה (יש לכך השלכות לגבי הכמות הדרושה לביטול בשישים). המילה "נבילה" הפכה לשם קוד למאכל אסור, למרות שהאיסור הוא בשר וחלב. אנקדוטה מעניינת היא שדווקא אם טיפת רוטב מנבילה (=בהמה שנשחטה שלא כהלכה) נפלה על חתיכת בשר - אין בה דין "חתיכה נעשית נבילה" לדעת השולחן ערוך. 

מוקצה - מילולית הכוונה לגג בו היו מייבשים תאנים (עיין מעשרות ג', ב'. האותיות "קץ" מתקשרות הרבה לתאנים. תקופת הבשלת התאנים נקראת "קיץ" [ועל שמה העונה, ולעיתים יבול התאנים עצמו נקרא "קיץ" - כמו בירמיהו מ', י"ב: "וַיַּאַסְפוּ יַיִן וָקַיִץ הַרְבֵּה מְאֹד"], פעולת הקטיף בתאנים היא לקצות [מעשרות ג', א'], הייבוש הוא במוקצה, והתאנים המיובשות נקראות קציעות. ופירש הר"ן (נדרים סא:): "קיץ (הוא) זמן לקיטת פירות תאנים וקרי ליה [קוראים לו] קיץ לפי שקוצצין אותן ביד"). 
התאנה היא דוגמה מובהקת לדבר שהוצא מדעתו של אדם לשימוש בשבת (כיוון שהתאנה כבר לא לחה וטרייה, ומאידך עדיין לא מיובשת כראוי - וממילא אינה ראויה לאכילה). מדוגמה זו, הפכו כל החפצים שנאסרו בטלטול בשבת למוקצה, למרות שאין קשר בין מספריים ועט לתאנים... 
דובר אנגלית? אתר חידוש מתרחב וצריך אותך!

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה