לקט מביאור אי"ם - פרשת תצוה

נכתב על ידי אורן מס, 15/2/2019

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 


 

לקט מביאור אי"ם – "תורה ככתבה" לפרשת תצוה

 

כח, א: את אהרן אחיך: ש: מדוע התורה מציינת כי אהרן הוא אחיו של משה, וחוזרת על כך שוב ושוב (פסוקים א', ב', ד', מ"א), ובמקומות אחרים מציינת סתם 'אהרן' בלי יחוסו למשה, וכי איננו יודעים לאיזה 'אהרן' מדובר? ת: שתי סיבות לכך. הביטוי 'אהרן אחיך' מוזכר במקום שאפשר היה לחשוב שאהרן מקבל איזה טובת הנאה ביחס ליתר העם (קרבה לעבודת ה', "לכהנו לי", בגדי קודש), וכדי לסלק את המחשבה שניתן יהיה לתת זאת לאדם אחר, מפרש ה' שדווקא לאהרן, ואף על פי שהוא אחיו של משה. שנית, ניתן לחשוב שמשה רצה לקיים בעצמו את כל העבודה במשכן, שהרי הוא זה שעלה אל ה' וקיבל פנים אל פנים את הציוויים השונים, ולכן מפרש ה' שלא הוא יבצע, אלא אהרן, אף על פי שהוא אחיו.

 

כח, כ: תרשיש ושוהם וישפה: ש: מדוע דווקא 'ושוהם' (עם וו החיבור) ולא 'שוהם'? ת: רק אבן השוהם כבר נזכרה קודם, ברשימת התרומות למשכן (כה, ז) וכן בציווי על האפוד (וְלָקַחְתָּ, אֶת-שְׁתֵּי אַבְנֵי-שֹׁהַם; כח, ט), ולכן ברשימת אבני החושן הוספה וו החיבור ל'שוהם' לומר שזאת האבן המוכרת כבר מן התרומה ומן האפוד. בתיאור התורה את ביצוע העבודה בפועל נאמר "תרשיש, שוהם וישפה" (שמות לט, יג), בלי וו החיבור, כי כל האבנים כבר נזכרו בשמותיהן בעת הציווי על החושן, ולא הייתה אף אבן מיוחדת.

 

כט, כא: ולקחת מן הדם על המזבח ומשמן המשחה, והזית על אהרן ועל בגדיו, ועל בניו ועל בגדי בניו: ש: האם זה כבוד ה' לעבוד בבגדים "מלוכלכים" בדם ובשמן? ת: כן, כבוד ה' הוא לעבדו, והזאת הדם והשמן מעידה על עבודתו בפועל. זאת תפארת עבודתו, אף אם בגדיך "מתלכלכים". ויותר מכך, בכך הוא ובגדיו מתקדשים: וְקָדַשׁ הוּא וּבְגָדָיו, וּבָנָיו וּבִגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ (המשך הפסוק).

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה