הצלת יוסף ע"י ראובן וערי המקלט

נכתב על ידי יניב, 23/11/2018

 

"ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו. ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא. ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו. וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש. ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו" (בראשית לז, יח-כב). 'א"ר תנחום בר חנילאי: מפני מה זכה ראובן לימנות בהצלה תחלה? מפני שהוא פתח בהצלה תחלה, שנאמר (בראשית לז, כא) "וישמע ראובן ויצילהו מידם"' (מכות י,א). 'לימנות בהצלה תחלה – שפתח הכתוב בו בערי מקלט תחלה' (רש"י). מביא הת"ת (על פס' כא): 'מטי ראובן בהצלה תחלה הוא בקביעות ערי מקלט שתכליתם להציל את ההורג בשגגה מיד גואל הדם, כנודע ומבואר כ"פ בתורה, והנה בקביעות הערים בפ' ואתחנן סדר תחלה את בצר לראובני ואת ראמות לגדי ואת גולן בבשן למנשי, ועל זה דריש שנשתלם לו מדה כנגד מדה, שהוא פתח תחלה בהצלת יוסף לפיכך קבעו את עירו בהקדם לעיירות ההצלה. וע' מהרש"א שהקשה על עיקר קושית הגמרא מפני מה זכה ראובן להמנות בערי מקלט תחלה, מאי קושיא היא, והא בכור הוא, ודין הוא שימנה תחלה, וזה באמת הערה נמרצת לכאורה, ויעו"ש מש"כ בזה בארוכה, אבל לי נראה בפשיטות, שכיון דחזינן דבעת שנשא ונתן משה רבנו ע"ד הנחלת עבר הירדן לבני ראובן וגד וחצי שבט המנשה, ששם היו קבועים ערי המקלט, סדר מקודם בני גד ואחריהם בני ראובן, כפי שיראה המעיין בפ' מטות, והנה אע"פ שלא נודע לנו טעמו של משה רבינו בקדימה זו, אבל עכ"פ כן הוא, ובודאי היה לו בזה טעמו ונמוקו, וא"כ לפי"ז היה צריך בהבדלת הערים וקביעותם לסדר ג"כ באופן סדר הנחלתם, ובכ"ז שינה וסדר ראובן תחלה, ע"כ הוא לאיזו כונה, ועל זה דריש כאן, ודו"ק'. לכאורה תרוץ הת"ת מצויין, אלא שלכאורה נראה שאין לומר כך, כיון שלא ברור למה משה הקדים את נחלת גד לראובן, לכן כשבהמשך מובא על ערי המקלט פשוט שיש לומר קודם את ראובן, שהרי הסדר בנחלתם הוא החריג, ולכן אין ללמוד ממנו. יותר מזה, בפס' של נחלת ראובן וגד נאמר: “ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד" וגו' (במדבר לב,א) הרי שלראובן היה יותר מאשר לגד, או היו אותו דבר ולכן הוקדם ראובן. אבל כשמדברים אל משה שבט גד מדבר ראשון: ”ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה" וגו' (שם,ב) הרי שהם היו יותר להוטים לנחול שם. לכן גם משה פונה אליהם קודם: “ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן" וגו' (שם,ו). גם בתשובתם בני גד קודמים: “ויענו בני גד ובני ראובן לאמר" וגו' (שם,לא). ממילא כיון שבני גד היו הראשים בזה אז התורה הדגישה אותם: “ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה” וגו' (שם,לג), ולכן גם בבניה מובאים קודם אנשי גד (שם,לד). (אולי אפילו הם בנו מהר יותר, מרוב להיטותם למקום שם, ולכן נאמר קודם מה שהם בנו). ממילא לכן הוקדמו בני גד, אבל בסתם כך ראובן היה צריך להיות מוקדם, ובאמת בהמשך מובא: “כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם" (שם, לד, יד) הרי שהוקדם ראובן בנחלה. ממילא בערי המקלט (שאין קשר ללהיטותם למקום) לכאורה ברור שראובן מוקדם כבכור. לכן נראה שדרשת הגמ' מתבססת על הנאמר שם קודם: 'א"ר יוחנן: מנין לדברי תורה שהן קולטין? שנאמר (דברים ד, מג) "את בצר במדבר" וגו', וכתיב בתריה (דברים ד, מד) "וזאת התורה"' וכו'. הרי שיש כח בתורה לעניין הקליטה. נראה מכאן שגם כוחה של עיר המקלט היא מכח התורה שבה, שלכן זו עיר של לוים, ואף שאר ערי לוי היו קולטים (כמו שנאמר שם בגמ' קודם: 'ותו ליכא? והא כתיב (במדבר לה,ו) "ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר"' וכו'), כיון ששבט לוי מיועדים להפצת התורה ("יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל". דברים לג,י) ולכן בעריהם יש את הכוח לקליטת ההורגים בשגגה. (נראה שזה בשל שערי מקלט הם כמו ערים לחינוך, ולכן זה קשור לתורה שמחנכת. וכן התורה מצילה ממלאך המוות [כמו שהובא בגמ' שם על שדברי תורה קולטים: 'מאי קולטין? ממלאך המות'], ולכן בערים שהם עם קשר מהותי של המקום לתורה [שמובדל ללוי כמפיצי התורה], בו יש כוח לנתק את קשרו למלאך המוות שעשה בו שימוש להרוג בשגגה). לכן בדרשה מקשים מדוע ראובן ראשון, כיון שמשה צירף את חצי שבט מנשה לראובן וגד, בשל היותם גדולי תורה, כמו שמסביר הנצי"ב (עמק דבר. דברים ג,טז) ממילא היה ראוי חצי שבט מנשה להיות הראשון בשל קשרם לתורה שהיא היסוד של ערי המקלט, לכן הקשו למה ראובן ראשון. וענו שזה משום שראובן פתח בהצלה, ולכן הוא היסוד של ערי המקלט בישראל, שעל גבי היסוד שפתח נעשו ערי המקלט, שהם בפועל פועלים ע"י כח התורה (וכיון שהחל בראובן אז המשיך ע"פ סדר מיקומם של הערים).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע