chiddush logo

בחור הישיבה שנתקע במחסן - שאלה ותשובה בפרשה

נכתב על ידי הרב דניאל קירש, 22/11/2018

 

"הַנִּזְהָר שֶׁלֹּא יְסוֹבֵב צַעַר מֵחֲמָתוֹ לַזּוּלַת יְסַיְּעוּהוּ מִן הַשָּׂמִים שֶׁרְצוֹנוֹ יְקֻיַּם כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּיַעֲקֹב אֲבִינוֹ: 'וַיֵּצֶר לוֹ' – שֶׁהִצְטַעֵר שֶׁלֹּא יַזִּיק אֲחֵרִים, זָכָה שֶׁלֹּא בָּאָה תַּקָּלָה עַל יָדוֹ..."

(סֵפֶר תּוֹכַחַת חַיִּים לַגה"ק רַבִּי חַיִּים פָלָאגִ'י זצ"ל)

בחור הישיבה שנתקע במחסן

בישיבת "אש קודש" נוהגים בחורים רבים לנוח בשעת מנוחת הצהריים. יעקב נכנס לחדרו לנוח, הניח את המכשיר הנייד על מיטתו והתכוון לישון, כשלפתע נזכר ששכח דבר מה בחדר המחסן שבקומה השנייה. בזריזות עלה לקומה השנייה ונכנס כדי לקחת את החבילה אותה שכח. יעקב הרים את החבילה ופנה לפתוח את הדלת שנטרקה אחריו. אולם, הידית לא עשתה מאומה. הדלת לא נפתחה! יעקב ניסה שוב, אך החושך ששרר במחסן הקשה על נסיונותיו לראות מה הבעיה. לאחר כדקה של נסיונות החל לדפוק על הדלת בחזקה, אולי יעבור מישהו ויישמע את דפיקותיו. יעקב זכר היטב היכן הניח את מכשירו הנייד, אך בכל זאת קיווה שאולי בכל זאת המכשיר היה בכיסו, אולם לשווא.

לאחר שעיניו התרגלו מעט לחושך, מצא קרש והחל לדפוק איתו על דלת המחסן כדי להסב את תשומת ליבם של התלמידים האחרים.

הדקות נקפו ונדמו בעיניו כנצח, כאשר שמע לפתע דיבורים מחוץ לדלת. כעת החל לצעוק ולדפוק, והתלמידים צעקו: "מי זה?" יעקב נרגע והשיב להם. מיד ניסו לעזור לו אך ללא תועלת. אחד הבחורים פנה אליו ואמר: "מנחם כהן כבר הלך לחפש מפתח. שב והרגע ולא נזוז מכאן עד שתצא." הדברים הרגיעו את יעקב והוא התיישב על כיסא והמתין לשחרורו.

ובינתים, רץ מנחם לחדרו של שאול, הבחור שאחראי על הפנימיה. רק לו יש מפתחות לחדרים השונים. כשהגיע לחדרו של שאול, גילה לדאבונו את שאול ישן ונוחר בקולי קולות. אמנם, התבייש מעט להעירו, ובמיוחד כי היה גדול ממנו בשלוש שנים, אך החליט שהבושה אינה מתאימה כעת. מיד ניערו וקרא: "שאול, התעורר בבקשה. יעקב נעול במחסן וצריך מפתח כדי להוציאו משם!" שאול התגלגל לצידו השני של המיטה וכמעט שחזר לישון, אך נענועיו של מנחם מנעוהו מכך. שאול קם, נטל ידיו, נעל נעליו ומיהר עם המפתחות לעזרתו של יעקב.

יעקב, שישב בתוך המחסן שמע את צעדיו של שאול וקיווה שהוא אכן יצליח להוציאו. ואכן, כפי שהתפללו וקיוו סובב שאול את המפתח ויעקב יצא לחופשי.

העיר שאול למנחם שהעירו משנתו  "רק רציתי לומר לך", זה ממש גזל שינה שהערת אותי. אני זקוק לשינה הזאת מאד על מנת להתרכז בסדר צהריים".

האם נהג מנחם כדין כאשר העיר את שאול? הרי יעקב היה יכול לחכות שעה בתוך המחסן ולא היה קורה לו מאומה?

הגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א:

ראשית, אין כזה דבר גזל שינה. המושג גזל שייך רק בממון. כמובן שאסור להעיר מישהו משנתו. אבל לא מדין גזל. הטעם שאסור להפריע למי שישן הוא "ואהבת לרעך כמוך". וחז"ל פירשו – "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך". וכשם שכל אחד לא רוצה שיעירו אותו, כך אסור להעיר אחר.

אולם בענייננו, גם שאול שישן שנת צהריים היה מחוייב לקום משנתו לגמול חסד עם יעקב שנתקע במחסן. לכן טוב עשה מנחם שהעיר את שאול. 

(העיר הגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א – אף שבעלי המוסר הזכירו ביטוי של 'גזל שינה' כלפי מי שמעיר אדם משנתו, אין הכוונה שיש בזה באמת גזל מן הדין, אלא שיש בזה עבירה על המצווה לאהוב יהודי ולהתנהג אליו כפי שאנו היינו רוצים שיתנהגו אלינו). 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה