שירת דבורה- סיכום ויסודות הנלמדים ממנה

נכתב על ידי אריאל מרדכי פנדל, 9/11/2018

 רעיונות מרכזיים בשירת דבורה


(מתוך המפרשים. על בסיס הכנת השיעורים לתלמידי ת"ת מעלות רם, גדרה)


א. גודלו הופעתו של ה' - תיאור של ה' שיוצא ממעון קודשו לעזרת ישראל, תוך שהוא מרעיד ומרעיש את כל עולם הטבע ("ארץ רעשה גם שמים נטפו") בדומה למעמד הר סיני שיצא ה' בקול רעש גדול להיגלות לעמו. הרעיון המרכזי בזה הוא שהקב"ה בכבודו ובעצמו בא להציל את בניו בעת צרתם, ואף נלחם עמהם משמים (זה מסביר למה מוזכר ענין סיני בשירה זו, לפי פשוטו וכפירוש ראב"ע. אמנם המדרש מבאר אחרת, כמבואר ברש"י. רד"ק הביא את שני הפירשים).

ב. הודיה רבה לה' אל מול המצב הקשה שהיה בזמן הכנענים (פחדו ללכת בדרכים מפני השודדים, פחדו ללכת לבארות המים מפני יורי החיצים) שהסתיים ותם. גם כשכבר הסתיימה הצרה, ראוי להתבונן במצב שהיה כדי להתעצם בהכרת הטוב לה'.

ג. דברי שבח והערצה לשבטים שהתאמצו במלחמה, ובלשון דבורה "המתנדבים". (זאת למרות העובדה שאין מלך לישראל וכל שבט דואג לעצמו ולסביבתו זוהי הבעיה המרכזית של אותה תקופה, כל שבט חי לעצמו (דעת קרא). מי שלמרות זאת הצטרף למלחמה הזאת, ראוי לשבח והערכה רבים).

[עוד יש להוסיף כאן עקרון יפה. רק אחרי המאמץ של בנ"י, ה' עוזר להם מלמעלה (איתערותא דלעילא). ה' עוזר דרך מאמציהם ומלחמותיהם של בני האדם. לכן למרות שדבורה מודה לה' היא משבחת גם את השבטים שהתאמצו ובאו להילחם, שבזכות התגייסותם למלחמה בא הנס (שהנצחון בא גם בזכותם, למרות שעיקר הישועה היתה בנס).]

ד. לעג לסיסרא (ולאם סיסרא) ו'איחול' שכמותו יהיו כל אויבי ה'. לעומת התיאור החי של גבורת יעל וכוחה ("הלמה... מחצה ראשו, חלפה רקתו"), באים תיאורים של חולשה על סיסרא "בין רגליה כרע נפל... נפל שדוד"). יש כאן מעין קיראת התפעלות (כלשונו של ספר דעת מקרא) של דבורה על גבורתה שליעל ועל מפלתה המבישה של סיסרא שנהרג ע"י אישה.


הערות

  • שירה זו היא שירה של אישה, שהיא אם בישראל. אולי לכן מדגישה השירה את הצד הנשי של הסיפור: יעל שהורגת את סיסרא בגבורה, ואם סיסרא שמייבבת בעד החלון ומוקפת שרות שמנחמות אותה (דעת מקרא).
  • שירה זו, שלא כמו שירות נבואיות אחרות, אינה עוסקת בנבואה על העתיד אלא בהודיה לה' ובתיאורים עזים של הנס שהתרחש (דעת מקרא. התיאורים החיים והצבעוניים הם בנושאים: המצב הקשה ששרר בארץ בתחילת הסיפור, מעלתם של הלוחמים, ומאידך לעג למפסידים, וכמובן תיאור גודל ההצלה ממרום של הקב"ה, "מן שמים נלחמו").
  • יוצא דופן הוא הפסוק האחרון (שבו שני חלקים), "כן יאבדו כל אויביך ה'". יש בה גם הצהרה וגם איחול נבואי או תפילה. אמנם יהיו בעתיד עוד אויבים לעם ישראל, אך ה' משמים ידאג להושיע אותנו מהם באותה קלות ובאותה עוצמה שבה הושיע אותנו מידי סיסרא ויבין. ומסיימת דבורה: "ואוהביוף, כצאת השמש בגבורתו". נדמה שאין תיאור יותר מיוחד מזה, לבטא, הן את נצחיותו של עם ישראל על במת ההסטוריה והן את חוזקו ועוצמתו שרק יוסיפו ויתגברו כשמש הזורחת.



חידושים מהילדים:

1. על הפסוק "ארץ רעשה גם שמים נטפו, מפני ה', זה סיני" - מדוע מוזכר בתחילת השירה ענין מעמד הר סיני (שההרים רעדו והשמים נטפו מים) ? מה ענין שירת דבורה להר סיני?

אחד הילדים: ללמדנו שה' יכול לשנות את הטבע ולעשות ניסים. הראייה היא שינוי הטבע שעשה ה' בהר סיני.  

הרב- ללמדנו שהצרות באו בגלל עזיבת התורה, וההצלה באה כשחזרו לקיימה. רש"י.


2. שאל אחד הילדים: על הפסוק "מים שאל חלב נתנה", איך סיסרא לא הרגיש כאשר נתנו לו חלב במקום מים? 

תשובת הילדים: מרוב שהיה עייף לא שם לב. 

הרב- סיסרא דוקא שם לב אבל היה שמח שקיבל משקה טעים יותר ממה שביקש.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע