הפטרת קרח

נכתב על ידי יהודה ברקאי ב-28/6/2018

  ט"ו תמוז תשע"ח  
בנתיבות הרואים 

לקט מדברי גדולי הדורות על הפטרת השבוע

שמואל-א' י"א (י"ד-ט"ו) י"ב (א'-כ"ב) וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־הָעָ֔ם לְכ֖וּ וְנֵלְכָ֣ה הַגִּלְגָּ֑ל וּנְחַדֵּ֥שׁ שָׁ֖ם הַמְּלוּכָֽה

הרקע להפטרה וקשרה לפרשתנו[1]

הפטרתנו מתחילה בסיומו של פרק המתארת את המלחמה הראשונה של שאול, לאחר שהומלך ע"י שמואל כמתואר בפרק י'. המלחמה אליה יוצא שאול היא מלחמתו נגד נחש העמוני, והצעתו המשפילה לאנשי יבש גלעד לא לפגוע בהם, אם ...בְּזֹאת֙ אֶכְרֹ֣ת לָכֶ֔ם בִּנְק֥וֹר לָכֶ֖ם כָּל־עֵ֣ין יָמִ֑ין וְשַׂמְתִּ֥יהָ חֶרְפָּ֖ה עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל[2]. (שם י"א ב') שאול יוצא למלחמה ולאחר שמנצח את נחש העמוני, ישנם אנשים מישראל המבקשים לפגוע באלו שהתנגדו למלכותו של שאול (וּבְנֵ֧י בְלִיַּ֣עַל אָמְר֗וּ מַה־יֹּשִׁעֵ֙נוּ֙ זֶ֔ה וַיִּבְזֻ֕הוּ וְלֹֽא־הֵבִ֥יאוּ ל֖וֹ מִנְחָ֑ה וַיְהִ֖י כְּמַחֲרִֽישׁ  (שם י' כ"ז). אמנם שאול אומר להם (שם י"א י"ג) לֹֽא־יוּמַ֥ת אִ֖ישׁ בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֥י הַיּ֛וֹם עָשָֽׂה־ה' תְּשׁוּעָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל. ומיד לאחר מכן הפסוק הפותח את הפטרתנו בענין חדוש המלוכה. בספר מה שהיה הוא שיהיה להפטרות לרב אליהו וולף שליט"א (מבולטימור ארה"ב) מבאר: כתוב (דברי הימים-א' ו') ששמואל היה מזרעו של קרח (וכן ברש"י בפרשתנו ט"ז ז' ...ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו, שמואל ששקול כנגד משה ואהרן). וכתב האהבת יהונתן על ההפטרה: נראה דשמואל היה מתקן חטא קרח על שערער על משה [עכ"ל]. ולכאורה מובן עפ"י זה למה 'נחדש שם המלוכה' היה ע"י שמואל הנביא, דזה היה טענת קרח על משה רבינו דאין צריכים מלך אחד כי 'כל העדה כולם קדושים' וראוים למלכות. ואתי שפיר ג"כ שהזכיר שמואל בתוך דבריו את גדלות משה ואהרן כדכתיב (שמואל י"ב ו',ח') וַיֹּ֥אמֶר שְׁמוּאֵ֖ל אֶל־הָעָ֑ם ה' אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ אֶת־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽת־אַהֲרֹ֔ן וַאֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶת־אֲבֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם... וַיִּשְׁלַ֨ח ה' אֶת־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽת־אַהֲרֹ֗ן וַיּוֹצִ֤יאוּ אֶת־אֲבֹֽתֵיכֶם֙ מִמִּצְרַ֔יִם וַיֹּשִׁב֖וּם בַּמָּק֥וֹם הַזֶּֽה. עכ"ל הרב וולף שליט"א.

[ביאור בענין בקשת העם מלך, ומלכות שאול]

לאחר כמה שאלות של בירור בפסוקים אלו, מבאר האדמו"ר מאוז'רוב הרב משה יחיאל הלוי אפשטיין זצ"ל בבאר משה לפרקנו, ואלו מדבריו שם: הנה נתבאר (בפרק ח') שבקשת המלך [ע"י ישראל] היתה שלא כהוגן, שאמרו 'שימה לנו' מלך' ולא 'עלינו'[3] שהמטרה האמיתית של מלך היא להביא את העם ליראת שמים, והעם בבקשתם לא התכוונו למטרה זו אלא למטרה מדינית [כפי שביאר שם בספרו]. אמנם עתה אחרי שנפל פחד ה' על העם ובהצלחת שאול וראו שצלחה עליו רוח ה', נתעוררו כל העם לקבל עליהם את שאול למלך במטרה המביאה למלכות שמים, ולזה אמרו: 'מי האומר שאול ימלוך עלינו' היינו מלכות בשר ודם, אלא ה' שופטנו מלכנו ומלכות המלך תהיה במלכות התורה. ועל כן פנו לשמואל בתור תשובה על שלא שאלו כהוגן לגמרי בתחילה. ושמואל כשראה את התעוררות תשובתם, אמר להם 'לכו' לשון זירוז. והנה מדתו של שמואל שכולל את עצמו בתוך הכלל כמו שנאמר (שם ז' ו' ויאמרו שם חטאנו לה'). ובירושלמי (תענית פ"ב ה"ז) לבש שמואל חלוקן של כל ישראל, לכן אמר גם 'ונלכה' שכולל גם עצמו עמהם...והטעם בגלגל כתב הרד"ק: לכבוד הארון ואהל מועד שהיו שם מתחילה כשבאו לארץ, לפיכך היו מכבדים אותו המקום אעפ"י שעתה לא היה שם כי בנוב היה [עכ"ל הרד"ק]. ואמר [וַיֵּלְכ֨וּ כָל־הָעָ֜ם הַגִּלְגָּ֗ל וַיַּמְלִכוּ֩ שָׁ֨ם אֶת־שָׁא֜וּל לִפְנֵ֤י יְקֹוָק֙ בַּגִּלְגָּ֔ל וַיִּזְבְּחוּ־שָׁ֛ם זְבָחִ֥ים שְׁלָמִ֖ים לִפְנֵ֣י ה' וַיִּשְׂמַ֨ח שָׁ֥ם שָׁא֛וּל וְכָל־אַנְשֵׁ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל]. וימליכו שם את שאול כלומר שהמליכוהו עתה מחדש, ולא רק שחזקו מלכותו, שקבלו מלכותו בדבקות עם מלכות שמים וזהו לפני ה'....ואחרי שכל העם נתעלו לדרגה והיתה כוונתם רק לה', לכן קראם אנשי ישראל לשון חשיבות ולא 'כל העם'. עכ"ל הבאר משה זצוק"ל.

רמזים להבדלים בין מלכות שאול לדוד

בברכת חיים להפטרות לרבינו יוסף חיים זלה"ה דורש רמזים בתקופות המלכויות השונות, על פי שמותם, ואלו דבריו הקדושים: נראה לפרש בס"ד מה שהיה חדוש המלוכה לשאול [המלך ע"ה] בגלגל, זה היה אות על העתקת המלוכה ממנו שלא תתקיים בו. והוא ע"ד [על דרך] שאמרו רז"ל (יומא פ"ג ע"ב) רבי מאיר בדיק בשמא. וכן כאן היתה מלוכה במקום הנקרא גלגל, להורות שהגלגל הוא החוזר בעולם (שבת קנ"א ע"ב). שתתגלגל המלוכה ממנו, ותהיה לדוד [המלך] ע"ה. אך קבלת המלכות לדוד המלך ע"ה על כל ישראל היתה בחברון, שהוא לשון התחברות, שמלכות תהיה מחוברת עמו ועם זרעו, ולא תפסק ממנו לעולם. ולכן גם משיחתו של דוד המלך ע"ה היתה בבית לחם, ששם שלחו  ה' יתברך למשחו, כי לחם דאותיות מלח שהוא מורה על הקיום לעולם... עכ"ל רבינו יוסף חיים זיע"א.

הנלמד משמואל בענין טיול בארץ ישראל

בספר כפתור ופרח[4] לרבי אשתורי הפרחי בפרק בו הוא מתאר את גבולות ארץ ישראל, ומתאר שעבר וסייר בארץ מביא בענין מעלתה של הארץ וכן מהפטרתנו את הדברים הבאים: ...עתה אקום יאמר ה' אנכי מגן לך, בעזרו אגלה הנעלם בדור הזה לשאינו יודע מא"י מגבולי השבטים ועיירותיה, [הדברים נכתבו לפני כשבע מאות שנה. ב"ה שאנו חיים כיום בארץ ישראל, ויכולים ללמוד ולראות כל המקומות בעינינו ולהודות]  כיד השם הטובה עלי, וכמו שהתנאתי בפתיחת הספר. וזה לתועלת שנדע מדי עברנו עליהם כאן נעשה נס ופלא, ונודה לאל עליהם. ואזכיר המקום בלשון קדש ובערבי, שעם זה ידעו, שאי אפשר ממעט שנוי בקצתם. וזה החפוש חביב אצלי מחפוש מקומות הכוכבים ברקיע, ואף על פי שהענין היום דומה לו, וזה שהכל יודעין שיש ברקיע י"ב מזלות, וכ"ח מחנות הירח, ושמונה צורות, והכל מ"ח צורות, כמנין הנביאים, וגם יש שבעה כוכבי לכת כמנין הנביאות, והגלגל סובב סובב, ואותם הכוכבים עוברים עלינו תמיד, ומעטים הם המכירים אותם. כן גם כן העיירות ידועות בארץ ישראל, ובני אדם עוברים ושבים עולים ויורדים, ולא ידעו דבר מזה. מירושלם אל יריחו למזרח כמו יום. וכן זכרו ז"ל מס' יומא סוף פ"ק (כ, ב) מירושלם ליריחו עשר פרסאות ... ועל שם הריח נקרא יריחו. ומה שהזכירה המשנה (מע"ש פ"ה ה"ב) והירדן מן המזרח, יש לומר שהוא ירדן יריחו. הגלגל הוא בערבות יריחו, שכן כתוב (יהושע ה' י') ויחנו בני ישראל בגלגל וכו' בערבות יריחו. ויריחו הוא תחלת הערבה מן הדרום, ולזה כשבאו שמואל הנביא ושאול המלך ע"ה, מלסייע אנשי יבש גלעד (שמואל-א' י"א), אמר שמואל ע"ה, לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה. ואף על פי שהארון בשילה היה, ככתוב (שם ד' ג') נקחה אלינו משילה את ארון ברית ה', זה המקום היה להם יותר קרוב, שעברו הירדן ופנו לדרום, ובאו דרך הערבה מיבש גלעד לערבות יריחו אשר שם הגלגל. אם ששמואל בחסידותו היה מבקר תמיד מקומות שהיה בהם קדושה, כמו שכתוב (שם ז' ט"ז) והלך מדי שנה בשנה, וסבב בית אל, והגלגל, והמצפה ושפט את ישראל וכו', ותשובתו הרמתה כי שם ביתו. וכן ראוי לסבב ולבקר אותם המקומות הקדושים, אף בזמן הזה, שאין ספק שיש לעולם בהן ממין קדושתן הראשונה וכדאמרינן...עכ"ל הכפתור ופרח.


[1] הגליון נערך לרפואת ולזכות אמי חוה בת לאה בתושח"י. ולעילוי נשמות אבי מורי ר' מנחם אהרן ב"ר טוביה ז"ל. חותני הרב מנחם ב"ר יצחק (חבה) אשתו זהבה בת אליהו ובנם יצחק משה ז"ל. הרב חיים קלמן ב"ר נתן נטע (שלנגר) זצ"ל. הרבנית ליביה כהן בת הרב פינחס (קהתי) זצ"ל.

[2]  רש"י עפ"י חז"ל מפרש: הביאו לי ספר תורתכם שנתנה מימין ואשרפה, על שכתוב בו לא יבא עמוני ומואבי וגו'.

[3] אכן מן הנכון להוסיף כי בבקשתם הם בקשו ...שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים. וירע הדבר בעיני שמואל באשר אמרו תנו לנו מלך לשפטנו...(שם ח' ה' ו'). המלבי"ם שם מבאר שאמנם זו מצוה המפורשת בתורה (דברים שופטים י"ז. ספר החנוך מצוה תצ"ז) אך זה תלוי בדרך התנהגות והנהגת ישראל. בלשונו שם: כל זה [ענין יתרונות המלוכה אותן ביאר שם בדבריו] להעמים...המתנהגים כפי תהלוכות הטבע, וכן לישראל בעת סר צילם והיתה הנהגתם תחת מסיבות המקרה והטבע, אז מן ההכרח שיקימו עליהם מלך ללחום מלחמותיהם...לא כן בעת הפלה ה' אותנו מכל העמים וינהגם תחת שבט השגחתו הפרטית וילך מלכם לפניהם וה' בראשם, לא היה להם צורך למלך...[ובהמשך דבריו רק לאחר ירושה וישיבה שהיו נכנסים תחת הנהגת הטבע, אז היה רשות או מצוה בידם להקים להם מלך, אך] בעוד שמואל חי, אשר דבקה בו ההשגחה האלקית...לא היה להם לעזוב הנהגה זו ההשגחית ולהסתופף בצל בשר...עיי"ש בדבריו.  

[4] ר' אשתורי [יצחק בן משה] הפרחי נולד בפרובנס בערך בשנת ה"א מ' ונפטר בארץ ישראל בערך בשנת קט"ו. הוא למד תורה בישיבות בפרובנס, וכן למד את חוכמת הרפואה ומדעים אחרים. הוא עלה לארץ ישראל, קבע את מושבו בבית שאן שבה שימש כרופא, ובמשך שנים רבות עבר לאורכה ולרוחבה של הארץ ובמקביל חקר ולמד היטב את כל התחומים ההלכתיים הקשורים לארץ ישראל. בעקבות מסעותיו ומחקריו כתב את הספר המקיף 'כפתור ופרח', שעוסק בענייני גבולות הארץ וישוביה, ההלכות התלויות בארץ. לספר הגעתי דרך פרויקט שו"ת בר אילן, ומשם גם תולדותיו.


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע