הפטרת במדבר

נכתב על ידי יהודה ברקאי ב-18/5/2018

 ה' סיון תשע"ח  
בנתיבות הרואים 

לקט מדברי גדולי הדורות על הפטרת השבוע

הושע ב' (א'-כ"ב)  וְֽ֠הָיָה מִסְפַּ֤ר בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יִמַּ֖ד וְלֹ֣א יִסָּפֵ֑ר וְֽ֠הָיָה בִּמְק֞וֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵ֤ר לָהֶם֙ לֹֽא־עַמִּ֣י אַתֶּ֔ם יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי.

הרקע להפטרה וקישרה לפרשתנו[1]

עוסקים אנו בתחילת ספר תרי עשר. ורש"י מבאר עפ"י חז"ל (פסחים פ"ז ע"א) ואלו דבריהם הקדושים: בפרק אחד נתנבאו ארבעה נביאים, וגדול שבכולן הושע, שנאמר [הושע א' ב'] תחלת דבר ה' בהושע. וכי בהושע דבר תחלה? והלא ממשה עד הושע כמה נביאים! אמר רבי יוחנן: תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק, ואלו הן: הושע, ישעיה, עמוס, ומיכה. אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: בניך חטאו. והיה לו לומר: בניך הם, בני חנוניך הם, בני אברהם יצחק ויעקב, גלגל רחמיך עליהן. לא דיו שלא אמר כך, אלא אמר לפניו: רבונו של עולם, כל העולם שלך הוא - העבירם באומה אחרת. אמר הקדוש ברוך הוא: מה אעשה לזקן זה? אומר לו: לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים, ואחר כך אומר לו שלחה מעל פניך. אם הוא יכול לשלוח - אף אני אשלח את ישראל...

הפרק הראשון בהושע עוסק בלקיחת האשה ע"י צווי ה' והילדים שנולדו ממנה[2], וכל זה כתוכחה להושע ולמוד לו שהקב"ה לא יחליף את ישראל בניו חלילה לעולם. ושם (הושע א' ב') מביא הרד"ק בסוף דבריו את הפסוק הפותח את הפטרתנו ואומר: כיוון שידע שחטא עמד לבקש רחמים על עצמו. אמר לו הקב"ה עד שאתה מבקש רחמים על עצמך, בקש רחמים על ישראל. מיד פתח ואמר וְֽ֠הָיָה מִסְפַּ֤ר בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם...עכ"ל. בהמשך נביא עוד ביאור בדברי נחמה ועדוד של הושע.

[רמז נפלא לדבקותם של ישראל בקב"ה]

בזקן אהרן לרב אהרן כהן (מגדולי רבני איטליה לפני כשלש מאות שנה,) כתב והיה במקום [וכו'] הכוונה לרמוז שמעולם אפילו בשעת הרוגז כשאמר הקב"ה כי אתם לא עמי, אותו הרוגז היה לפנים להוכיח את ישראל, אך מעולם הוא יתברך לא סר צילו מעליהם, וכוונתו באומרו 'לא עמי' היא למעליותא כלומר אינם בגדר עם שהם עבדי המלך, אלא בגדר בנים שהוא יותר גדול, וזהו אומרו והיה במקום וגו' כלומר מאותו מקום עצמו שאמר לא עמי, לא תידק מינה לגריעותא אלא לטיבותא, כי אומרו 'לא עמי' הדיוק מיניה הוא שהם בני אל חי, שהם ביותר מעלה מ'עמי'.

ההקשר לפרשה בפשטות הוא לענ"ד שחומש במדבר אשר את קריאתו התחלנו השבת, הנקרא חומש הפקודים (עפ"י סוטה ל"ו ע"ב) ובפרשתנו מפקד בני ישראל, הרי שבהפטרה אנו למדים כי ישראל מבורכים הם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יִמַּ֖ד וְלֹ֣א יִסָּפֵ֑ר. שמחתי אחרי כתבי בראותי שכך הביא בספר על ההפטרות מה שהיה הוא שיהיה לרב אליהו וולף שליט"א, מהספר טעמא דקרא לרה"ג הרב חיים קנייבסקי שליט"א. עוד מלין בפי (ויה"ר שנכונים הם) עפ"י מה שביאר באהבת יהונתן לרב יהונתן אייבשיץ זלה"ה בסוף הפטרתנו בה מוזכרים הפסוקים של וארשתיך לי לעולם, זהו רמז על בחינת התורה שהיא מורשה-מאורסה לישראל. הרחיב לבאר ענין דימוי החופה והקדושין שנעשו לישראל בצאתם ממצרים ונתינת התורה. א"כ מה יפה לקרוא הפטרה זו שהיא בסמיכות לשבועות זמן מתן תורתנו. ועוד כשם שהתורה אין לה מידה וסוף, כך ישראל שבעצם היותם הינה כאותיות התורה, כנוטריקון הידוע ישרא"ל – יש ששים רבוא אותיות לתורה[3], א"כ כל יהודי הוא בבחינת 'אות' בתורה, וכשם שאין לתורה מדה, כך איננו יודעים מהותו וקדושתו של יהודי עד היכן היא מגיעה. ובנזר הקודש לבראשית רבה (י"ב ט') כתב: ...הא דאמרינן בפרק ב' דיומא (כ"ב ע"ב) כתיב [הושע הפטרתנו] והיה מספר בני ישראל כחול הים, וכתיב (שם) אשר לא ימד ולא יספר, כאן באין עושין רצונו של מקום וכאן בעושין רצונו של מקום, דלאו למימרא שמיד בשעה שעושין רצונו של מקום מתרבים בפועל עד אין מספר, כי זה הוא מחוק הנמנע, אלא שאז כל אחד נעשה שקול לכמה אלף כענין שנאמר (ישעיהו ס' כ"ב) והיה הקטן לאלף והצעיר לגוי עצום, בהיות כל אחד כלול מכמה נצוצי קדושה, ולכן אף בהיותם מתי מספר הם כחול הים אשר לא יספר. עכ"ל נזר הקודש. אחזיק טיבותא לרב שלמה זלמן עהרנרייך זצ"ל הי"ד[4] שבספרו טיול בפרדס הופניתי לדברים אלו.  (אם שגיתי בקשר"י אותיו"ת אלו, אתי תלין משוגתי).

[הושע, הנביא שהרחיק ואח"כ קירב]

הארה מאוד מעניינת של הרב שמואל טרוביץ זצ"ל בספרו מעדני שמואל כי הושע שאמר את הדברים הקשים על ישראל, הוא שאמר את ההפטרה הידועה על תשובתם של ישראל. וכך אומרים חז"ל במדרש (בראשית רבה וישב פד י"ט) וישב ראובן אל הבור (בראשית ל"ז כ"ט), והיכן היה, ר' אליעזר ור' יהושע, רבי אליעזר אומר בשקו ובתעניתו, כשנפנה הלך והציץ לאותו בור הה"ד וישב ראובן אל הבור, אמר לו הקדוש ברוך הוא מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה ואתה פתחת בתשובה תחלה חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחלה ואיזה זה הושע, שנאמר (הושע י"ד ב') שובה ישראל עד ה' אלהיך. במאמר - בנין מפואר לתלפיות שוזר הרב המחבר ענינה של התשובה הנלמדת מהושע, הן לדור במצב קשה ביותר ואפשרות להגיע לרמת התשובה הגבוהה ביותר, תשובה מאהבה.

דברי הנחמה של הנביא בהבנה מחודשת של שמות הילדים

וְ֠נִקְבְּצוּ בְּנֵֽי־יְהוּדָ֤ה וּבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ יַחְדָּ֔ו ... וְעָל֣וּ מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֥י גָד֖וֹל י֥וֹם יִזְרְעֶֽאל. אִמְר֥וּ לַאֲחֵיכֶ֖ם עַמִּ֑י ולַאֲחֽוֹתֵיכֶ֖ם רֻחָֽמָה. המלבי"ם מבאר בתחילת ההפטרה: דבר זה הורע בעיני הושע לגרש את אשתו ואת בניו, ולכן חזר מדבריו הקודמים והתחיל ללמד זכות על ישראל. בהמשך דבריו מבאר המלבי"ם עפ"י שמות הילדים שנצטוה לקראם כנזכר בפרק א', והם מרמזים על רחוקם מה' יתברך, השמות הם  "יזרעאל" במשמעות של פיזור וזריעה בעמים, "לא רוחמה" ו"לא עמי". כעת בפרקנו ידרוש שמות אלו לנחמה ולעדוד, ואלו דבריו: ...במקום אשר צוה ה' עתה שיאמר להם לא עמי אתם, דהיינו במקום שהדיחם בגלות והסתיר פניו מהם, אז יאמר להם שהם בני אל חי שאז יכירו כולם כי אביהם חי ומשגיח על בניו בהשגחה מיוחדת מופלאת שע"י זה יתקימו משך זמן הגלות, ונודע בגוים זרעם כי הם זרע ברך ה'...ועלו מן הארץ יעלו מכלל כדור הארץ שהם נפוצים בו לארץ ישראל, כי גדול יום יזרעאל שאז שם הבן הראשון שנקרא יזרעאל מענין זריעה, שהגלות יהיה דומה כזורע גרעיני תבואה בעומק האדמה, ונדמה לו שהגרעינים נרקבו ונבלה, ואח"כ יציצו ויצמחו ויוציאו פרי תבואה כפלי כפלים, כן יציצו מן הגולים שנזרעו בארצות שביים עַם רב כחול הים אשר לא יספר עם הגרים הנלווים עליהם...ו'יום יזרעאל' היינו יום שתתגלה הזריעה הזאת שזרע אלקים בארץ וישא אלומותיו, יום זה יהיה גדול מאוד מצד הניסים והגדולות שיעשה ה' ביום ההוא...עכ"ל.

ברכת ישראל מדבקותם בה' – בעבודת ישראל למגיד מקוזניץ ביאר (פרשת נשא) כי ברכת ה' את ישראל הינה ממקור גבוה. דהיינו באדם יש ואשתו של אדם מכובד מתכבדת מהיותה אשתו, עאכו"כ שאנחנו מכובדים ויקרים ומבורכים מכל מלאכי מעלה מחמת 'ששמנו קראת בשמך' ואנחנו ישראל ככלה מקושטת בסוד וארשתיך לי לעולם. וזה שאמר ושמו את שמי על בני ישראל, דהיינו שתקרא אותם בשמי, כי הם עמי, וממילא ואני אברכם בכל הברכות...באלשיך הקדוש ביאר בפרקנו כי לעתיד תתגלה האהבה העצמית והבלתי תלויה בין הקב"ה לישראל.



[1] הגליון נערך לקיים מצות בוראי יתברך, ולזכות ולרפואת אמי חוה בת לאה, חיים יהודה בן לאה בתושח"י. ולעילוי  נשמות אבי מורי ר' מנחם אהרן ב"ר טוביה, חותני הרב מנחם ב"ר יצחק (חבה) אשתו זהבה בת אליהו ובנם יצחק משה ז"ל. הרב חיים קלמן ב"ר נתן נטע (שלנגר) זצ"ל, הרבנית לביה (כהן) בת הרב פינחס (קהתי) ז"ל.

[2] גדולי המפרשים שם (הושע א' ב') דנים האם דברים אלו הינם כפשוטם, כך מבאר רש"י עפ"י חז"ל. אמנם יש מהם וביניהם הרד"ק שמביא מדברי תרגום יונתן [אתנבי נבואה על יתבי קרתא] ואבן עזרא המבארים כי היה זה מראה נבואה.

[3] מובא בספרים קדמונים ביניהם: חסד לאברהם אזולאי (מעין שני נהר י"א) מעבר יבוק תלמיד הרמ"ע מפאנו (שפתי צדק כ"ו) יסוד לדברים בזהר חדש שיר השירים (דף ע"ד ע"ב) אמנם קולמוסים רבים נשתברו על מנין  זה של אותיות התורה. ראה בהערותיו הרבות ומאירות של הרב ראובן מרגליות זצ"ל לדברי הזהר. וכן מאמר רחב ומעוטר במקורות רבים נוספים בבאר משה של האדמור מאוז'רוב, לפרשתנו הנושא את השם: ישראל – יש ששים רבוא אותיות לתורה.

[4] הרב שלמה זלמן עהרנרייך זצ"ל הי"ד, מגדולי רבני הונגריה בעהמ"ח שו"ת לחם שלמה, הספר טיול בפרדס הינו אוצר נפלא של עניני אגדה-דרוש על סדר א-ב, כמו"כ חיבר ביאור לספר נפלא של רבי חיים אחי המהר"ל, אגרת הטיול. ביו"ט שני של שבועות תש"ד הובל עם עדתו ומשפחתו לאושוויץ ובי"א בסיון עלתה נשמתו בסערה השמיימה.


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע