ברכה ליום הולדת - לא חיים לנצח

נכתב על ידי breslevmeir ב-10/11/2017

תקציר: : וכך ראוי להיות מנהג איש הישראלי שתיכף בבוקר בקיצו משנתו מיד כשיפתח את עיניו קודם שיעשה שום דבר (ואפילו לפני ברכות השחר), יזכיר את עצמו תיכף בעלמא דאתי, דהיינו יש עולם הבא יש עולם נצחי העולם הזה לא קבוע, ומי שיחשוב כך, ויזכור שהחיים חולפים מהר מאד, בודאי ינצל כל רגע מימי חייו באופן אחר, ולא יעשה שטויות – שהנה הנה יצטרך לתת על מעשיו דין וחשבון.


וזהו בחינת פרשת השבוע של חיי שרה (בראשית כג א-ב) "ויהיו חיי שרה מאה שנה, ועשרים שנה, ושבע שנים, שני חיי שרה, ותמות שרה".

כי כל אדם יהודי או גוי, אפילו אם יחיה שנים רבות כמה שיחיה, עם כל הטריקים שינסה לעשות לא יחיה לנצח וכמו כל מילירד אנשים שהיו פה לפנינו - סופו למות, כמו שרואים במציאות שאין עליה חולקים רק מתחמקים ממנה ולא נותנים דגש על המציאות הזאת, וכמ"ש חז"ל (ברכות. דף יז.) סוף אדם למות,

ואפילו משיח צדקינו יצטרך למות, וכמובא בספרי ברסלב חיי מוהר"ן סימן ערה, וזה לשונו : העולם סוברים שכשיבוא משיח – לא ימותו, לא כן הוא, אפילו למשיח בעצמו גם הוא ימות, ואמר [רבינו הקדוש ז"ל] זאת ברבים, ע"כ.

וכתוב (קהלת ז-א) טוב שם משמן טוב, ויום המוות מיום הולדתו, כי יום המוות מתחיל מיום הולדו של האדם [כן, מעניין לכתוב ברכה כזאת - ברכה ליום ההולדת דהיינו ליום הפטירה כזת מוזר דאדאיסטי], כי בעצם ברגע שהאדם נולד הוא נולד עם קצבת שנים שהוא עתיד לחיות פה בעולם הזה, נמצא מהלידה כבר מתחילה הספירה לאחור לקראת יום פטירתו. [אולי במקום לומר מזל טוב היו צרכים לומר קדיש ביום הולדת??? סתם בצחוק!!]

וזה בחי' סוד הדלקת נרות חנוכה - ששורשה במחלוקת בית שמאי ובית הלל במסכת שבת (דף כא:): מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין מן המהדרין ב"ש אומרים - יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך, וב"ה אומרים - יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך,

הטעם של בית שמאי כנגד ימים הנכנסים, והטעם של בית הילל כנגד ימים היוצאין. כי בית שמאי סוברים שהאדם צריך מודעות חזקה שהזמן והחיים חולפים ורצים מהר, ולכן בליל א' דחנוכה מדליקים 8 נרות לומר ולהזכיר לך - דע לך שרק היום לפניך ח' ימים של חנוכה, ולמחרת רק ז' וכו', ועל כן תחטוף ותנצל קדושת ימי החנוכה, כי הנה נכנסים והנה יוצאים ונגמרים.

ולפי זה היה הגיון, שלפי הנאמר (תהלים צ-י) ימי שנותינו שבעים שנה, שתינוק שנולד נעשה לו תפילה חגיגת יום הולדת עם שבעים בלונים, ולשנה הבאה עם ס"ט, ובגיל ששים, רק עם עשר בלונים, שזה מה שנשאר לו לחיות בסתמא.

והנה חשיבה זו היא בריאה ודי מציאותית, אלא שרוב העולם היו נשברים לרסיסים בחשבם כך, על כן לא פוסקים כבית שמאי ומדליקים נרות חנוכה כבית הלל שהאדם לא יפול ויתייאש.

וכך ראוי להיות מנהג איש הישראלי שתיכף בבוקר בקיצו משנתו מיד כשיפתח את עיניו קודם שיעשה שום דבר, יזכיר את עצמו תיכף בעלמא דאתי. ומי שיחשוב כך, ויזכור שהחיים חולפים מהר מאד, בודאי ינצל כל רגע מימי חייו באופן אחר, ולא יעשה שטויות – שהנה הנה יצטרך לתת על מעשיו דין וחשבון.

וכל ימי האדם צריך האדם להיות מוכן לגזירת המלך ולומר בלבו בתפילה "רבש"ע אם זהו רצונך, ואתה רוצה בכך – בודאי גם אני מרוצה ורוצה בכך".

ויהי רצון שנצמד תמיד לבורא עולם וממך אליך אברח, ויומתקו כל הדינים, ויהפכו לשובע שמחות .

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע