נבואה או פקודה: "אָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה, וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ"?
כדי לשכנע את יעקב להוריד את משפחתו למצרים ולהשאר שם, אלוהים אמר ליעקב: "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה, וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ" (בראשית מו ד).
עבור יעקב דברי אלוהים היו דברי נבואה לעתיד.
יעקב הבין שהוא ירד למצרים, ימות שם, יוסף יהיה איתו במותו ויסגור את עינייו, ואלוהים מבטיח שאלוהים יעלה את גופתו חזרה לכנען כדי להקבר במערת המכפלה עם אבותיו.
סביר שיעקב סיפר את זה ליוסף.
עבור יוסף דברי אלוהים היו פקודה.
- אלוהים ציווה על יוסף להיות עם אביו כאשר אביו יהיה חולה, ולכן יוסף בא שלוש פעמים כאשר אביו היה חולה: פעם יוסף הבטיח לקבור את אביו במערת המכפלה, פעם יעקב ברך את אפרים ומנשה, ובפעם האחרונה יעקב נפטר.
- אלוהים ציווה על יוסף להעלות את יעקב לכנען. ברור שהמשמעות היתה שיוסף יקבור את יעקב במערת המכפלה.
- אלוהים ציווה על יוסף לגעת בגופתו המתה של יעקב, ולסגור את עינייו. ואכן יוסף נישק וחיבק את אביו המת, וייתכן שגם סגר את עינייו.
כיוון שהפקודה האחרונה היתה שיוסף ישית ידו על עינייו של יעקב, וזה יקרה לאחר שיעקב ימות ויעלה לכנען, ייתכן שהכוונה לקבורה עצמה, כאשר הגופה נסגרת בקבר לצמיתות.
אלוהים ידע שפרעה לא יתן ליוסף לצאת לכנען, כי פרעה היה זקוק לו כל יום. כדי לקיים את הבטחתו ליעקב, אלוהים אמר ליוסף לגעת באביו המת, להפוך לטמא, הוא לא יוכל להכנס לארמון, פרעה ידרוש ממנו לקבור את אביו ולשוב במהירות.
וכך בהמשך, יוסף פקד על בני ישראל: "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה" (בראשית נ כה), להעלות גם אותו לכנען כאשר הגלות תגמר.