ויחי התשס"ח
ויחי התשס"ח
(מבוסס על העלון "המאיר").
בפרשת השבוע אנו פוגשים את המקור לברכה, בה כל אב מברך את בניו,
"ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה".
כאשר קוראים את הפרשה, נתקלים בכמה שאלות.
התורה מספרת שאומרים ליוסף שאביו חולה, ולכן הוא מחליט לקחת את שני בניו, כדי שיתברכו ע"י הסבא. התורה מספרת "ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים".
וכי אנחנו לא יודעים שבניו של יוסף הם מנשה ואפרים? מה הוסיפה התודה בכך שפירטה את שמותם?
יוסף רוצה שבניו יתברכו, אך הוא זוכר את הדבר הכי בולט בספר בראשית:
הבכור תמיד נדחה, ובד"כ הדבר מביא גם לסכסוך גדול בתוך המשפחה.
קין והבל, יצחק וישמעאל, יעקב ועשו ולבסוף יוסף ואחיו.
יוסף הרגיש על בשרו את התוצאות של העדפת אח צעיר, והוא לא מעוניין שאותו דבר יקרה לבניו.
לכן, כאשר הוא הולך לאביו, הוא נחוש בדעתו שלא תהיה הפיכת סדר, לכן התורה מדגישה שיוסף לוקח את מנשה ואפרים - מנשה לפני אפרים.
יוסף ובניו מגיעים ליעקב, ולאחר שיחה בין יעקב ליוסף, מגיע זמן הברכות,
ואז פתאום שואל יעקב על בני יוסף "מי אלה?".
וקשה, הרי זו לא הפעם הראשונה שיעקב פוגש את בני יוסף?
רש"י על פסוק זה מסביר שיעקב רואה ברוח הקודש, מי הצאצאים של מנשה ואפרים.
יהוא ובניו שיצאו ממנשה, וירבעם בן נבט שיצא מאפרים.
ראיה זו מקשה על יעקב לברך את הבנים.
אך יוסף מזכיר לאביו כלל שפגשנו כבר בעבר. יוסף עונה "בני הם אשר נתן לי ה' בזה"
מה כוונתו במילה "בזה"?
יוסף רוצה לומר שהקב"ה שופט את האדם לפני מעשיו עכשיו ולא לפי מה שיעשה בעתיד.
את זאת למדנו כאשר אברהם גרש את הגר וישמעאל, וכאשר ישמעאל היה קרוב למות הקב"ה הראה לו באר מים.
המלאך אומר שהישועה היא כיוון ש"שמע ה' את קול הנער באשר הוא שם".
המדרש מספר על דרמה גדולה שמתרחשת בשמים ברגעים אלה, המלאכים ניגשים לקב"ה וקובלים על כך שהוא הולך להציל את ישמעאל במים, כאשר בעתיד צפויים צאצאיו להרוג את בני ישראל במים (עיין ברש'י שם).
הקב"ה שואל "האם עכשיו ישמעאל רשע או צדיק בנושא של המים?" כיוון שכרגע עדין לא פשע הקב"ה מציל אותו.
אם כך, הכלל הוא שאין מסתכלים על העתיד אלא על ההווה.
כך יוסף משכנע את יעקב לברך את הבנים, ויוסף, כדי להימנע מטעויות, מגיש את הבנים כך שמנשה יהיה מול ימינו של יעקב ואפרים מול שמאלו.
יעקב משכל את ידיו, כך שהוא שם את ימינו על ראש אפרים, והפסוק אומר על זה "שכל את ידיו כי מנשה בכור".
נשאלת השאלה, וכי האם זה שמנשה הבכור זהו הטעם לכך שיעקב שכל את ידיו?
להיפך, בגלל שמנשה הבכור יעקב היה צריך לשים עליו את ימינו!
ומביאים בשם השל"ה הקדוש, שכאשר הבנים התקרבו ליעקב, ראשם היה כפוף. כאשר יעקב מניח ידו על ראשם בשיכול, הילדים למעשה לא יודעים שיעקוב שיכל את ידיו.
כך מקפיד יעקב גם בנוסח הברכה לא להזכיר שמות ואומר "הילדים".
כלומר, יעקב לא רוצה שמנשה יפגע מהעדפת אפרים, ולכן במקום להחליף את המקומות של מנשה ואפרים, הוא משכל את ידיו – "שכל את ידיו" כדי לא לפגוע במנשה הבכור.
יעקב מסיים לברך את הבנים, ויוסף מנסה לתקן את אביו ואומר לו שצריך להחליף את ידיו.
יעקב אומר "ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל" על מנשה, "ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים".
מדוע מעדיף יעקב את אפרים על מנשה?
רש"י מסביר שאמנם ממנשה עתיד לצאת גדעון, אך מאפרים יצא יהושע בן נון שהוא גדול ממנו, ולכן אפרים הוא המועדף.
ונשאלת השאלה, הרי קודם אמרנו שאין מסתכלים על העתיד אלא רק על ההווה??
מחדש בעל המשנה למלך , הרב יהודה רוזאניס, שהקב"ה עושה חסד על בני ישראל, ואינו מסתכל על הדברים הרעים שיעשו בעתיד, אך כן מתחשב בדברים הטובים שיעשו בעתיד.
כך גם עושה יעקב, כאשר הוא מברך את הבנים למרות הצאצאים הלא ראויים שיצאו מהם, אך מעדיף את אפרים על מנשה, בגלל שצאצאיו יהיו גדולים יותר.
אח"כ מברך יעקב את הבנים שוב "ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה.".
מדוע התורה הדגישה שיעקב שם את אפרים לפני מנשה, הרי ראינו זאת כבר מנוסח הברכה "ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה"?
אלא רוצה התורה ללמד אותנו שלאחר שכבר נודע שיעקב העדיף את אפרים, אין צורך כבר להסתיר זאת, ואפשר לסדר את הבנים כך שאפרים יהיה לפני מנשה.
נשאלת השאלה, מדוע נבחרו דווקא אפרים ומנשה להיות מקור הברכות לעם ישראל?
הברכה היא, שכשם שכשנתברכו אפרים ומנשה, הם נתברכו על בסיס הדברים הטובים שיעשו בעתיד, ותוך התעלמות מהדברים הרעים שיעשו, כך אנחנו מקווים שה' ישפוט גם את צאצאינו.
וכן, כמו שמנשה ידע להבליג על הדחתו מהבכורה, בניגוד לשאר הבכורות הדחויים בספר בראשית, אנו מברכים את בנינו שידעו לשמור על האחווה גם ברגעים קשים.
"ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה".
