משנה מסכת תמיד פרק א משנה ג:"נטל את המפתח ופתח את הפשפש ונכנס מבית המוקד לעזרה ונכנסו אחריו ושתי אבוקות של אור בידם ונחלקו לשתי כתות אלו הולכים באכסדרא דרך המזרח ואלו הולכים באכסדרא דרך המערב היו בודקין והולכין עד שמגיעין למקום בית עושי חביתים הגיעו אלו ואלו אמרו שלום הכל שלום העמידו עושי חביתים לעשות חביתים":

איך הרמב"ם טוען שמותר להשתמש בעצי זיתים להסקה?

כמובאבמשנתינו הרמב"ם פוסק בהלכות איסורי מזבח פרק ז  הלכה ג: "כל העצים החדשים כשרים למערכה,ולא היו מביאין משל זית ולא משל גפן משום ישוב ארץ ישראל"

ומצדשני המשנה במסכת שביעית פרק ד משנה ד אומרת: "המדל בזיתים בית שמאי אומרים יגום וב"ה אומרים ישרש".והרמב"ם מפרש בפירוש המשניות (בתרגום וילנא) כי "הוא שיכרתם להיות עצים לאש"  ויוצא מדבריו כי מותר לכרות עצי זיתים לצורך עצים לאש. והוא סותר את דברי משנתינו.

אמנם ב "תרגום קאפח"  תרגם מערבית: "המדל בזיתים הוא שיקצצם לעצים".  ולפי זה הרמב"ם  כלל לא התיר לכרות עצים להסקה וכדו' אלא כשזה לטובת  העץ. גם בתרגום נוסף  "תרגום קורח" אינו מזכיר עצים לאש. ואמר לי ידידי הרה"ג ר' זלמן קורן שליטא כי בספר של"לחם שמים" של מרן היעב"ץ כי מדובר בטעות סופר.

ובאמת הרא"ש פירש כי המדל בעצים זה לטובת העצים כדי שיתפתחו כראוי ויוכלו לינוק כראוי מהקרקע.

לתגובות [email protected]