התורה אומרת  "על כן יעזב איש  את אביו    ואת אמו ודבק באשתו   והיו לבשר  אחד",     ויש  לעיין   האם   אף הכלה  הצעירה  עוזבת   את אביה   ואמה   ,  או שהיא נשארת  קשורה    אליהם.

ומצאתי  סיפור   על   הגאון   רבי שלמה זלמן אויערבך  זצ"ל   שיכול   בס"ד  לענות  על  שאלתי.

"מעשה  היה באברך   בן עלייה  ששאל את מרן  הגרש"ז  אויערבך  זצ"ל  היות  והוא  מעוניין   להתגורר   דווקא   בסמוך למקום הישיבה,  אלא שחמותו מתנגדת לכך, וברצונה    שיתגוררו   בסמוך להם,  בקשו שניהם לשאול   בדעת תורה   מה לעשות,  מרן הרב השיבו   כי המעלה המיוחדת   של קביעות   מקום התפילה בישיבה   דיים כדי להכריע  כרצונו  של האברך,  והוסיף בנעימה-    "על כן יעזב   איש את אביו ואת אמו   "   ובודאי שעל האשה  לעזבם".

רואים   שעל כל פנים   לפי   הגרש"ז  אויערבך   זצ"ל  -הפסוק    "על כן  יעזב איש את אביו   ואת אמו ודבק  באשתו  והיו לבשר  אחד"    נאמר לא רק על  החתן, אלא אף על  הכלה.

דבר נוסף-  בירחון   אור תורה,  גליון  חשון   תשעא,  מובא הסבר אחר  לפסוק  זה,  ההסבר  הוא,  דהנה ידוע   שאדם  שנפגש עם בחורה מסוימת  לצורך  שידוכין,  וההורים שלו מתנגדים   לשידוך   הזה מסיבות שונות,  שבדרך כלל הוא אינו  חייב  לשמוע בקולם,  ועל  זה  אומר   הכתוב    "יעזב איש   את אביו ואת  אמו"-   היינו   שיעזב   את דעתם  ולא  יתחשב   בה,  ויתחשב אך ורק ברצונו   שלו-  האם ברצונו   להינשא   לאותה   בחורה,  או  שלא.