המלחמה האמתית !
נכתב על ידי DL2000, 9/7/2015
המלחמה האמיתית
ר' נחמן מברסלב אומר: "כשיש דינים חס
ושלום על ישראל, על ידי ריקודין והמחאת
כף נעשה המתקת הדינים" וכשכתב ר' נתן
תלמידו לפניו את הדברים, נענה רבנו ואמר לו: "כך
אמרתי, שעכשיו נשמע גזרות, חס ושלום, על ישראל
והנה הולכים וממשמשים לבוא ימי הפורים האלה
)כי התורה הזאת נאמרה סמוך לפורים( ויהיו ישראל
מרקדים וימחאו כף ועל ידי זה ימתיקו הדינים".
רבנו הקדוש מלמד אותנו שהדרך לבטל גזרות שאינן
טובות, היא דווקא על ידי שמחה וריקודין, דהיינו, על ידי
תוקף האמונה הקדושה המתבטאת בשמחה בכל מצב
ובהודאה לה' על הטוב ועל הרע. ועל כן בזמנים אלה,
שאנו מתפללים בתוך כלל ישראל לביטול הגזרות מעל
עם ישראל, צריכים לדעת שהדרך היא לא בהתמרמרות
ובתלונות אלא בתודה והודאה שהיא דרך האמונה, כמו
שלמדנו בשבועות האחרונים. כי ההודאה לה' – מלבד
מה שהיא פועל יוצא של האמונה הנכונה והישרה – היא
גם הדרך הנפלאה ביותר לבטל את כל הגזירות כמו
שכתבנו באריכות במאמרים של השבועיים האחרונים
בשם ר' נתן, שמחיבת דבריו הקדושים צריכים לחזור
ולכפול אותם שוב בקצרה: "אם היו הכול שומעים בקול
הצדיקים ומאמינים שהכול לטובה ומודים לה' גם על
הטוב וגם על הרע – בוודאי היו מתבטלות כל הצרות וכל
הגלויות לגמרי וכבר הייתה גאולה שלמה".
השבוע העבירו אליי מאמר נפלא של האדמו"ר
מקלויזנבורג זיע"א, שביום כתיבת שורות אלה חל יום
פטירתו, והיה ראוי לעיין בדבריו הקדושים כולם מראשם
עד סופם, אבל נביא כאן מספר נקודות מרכזיות ומאירות
עיניים.
כך אמר האדמו"ר בליל פורים תשמ"ב: "בכל צרה שלא
תבוא על אדם מישראל יכול לבטלה מיד אם יקיים
באמת מה שאמרו 'חייב אדם לברך על הרעה כשם
שמברך על הטובה'. מתוך ידיעה ברורה אשר 'מי זה אמר
ותהי ה' לא ציווה, מפי עליון לא תצא הרעות והטוב'. הכול
מאתו יתברך והנני מודה ומשבח על טובו הגדול שזוכר
אותי ולא שוכח ממני. אין אלו אלא חסדי ה' אשר מאתו
לא תצא הרעות!" דהיינו אומר האדמו"ר, שכאשר אדם
מודה ומשבח את ה' על הצרה הוא מבטל אותה מיד!
וכך אומר בהמשך: "כשאדם מישראל מגיע לידיעה זו
בעומק לבו באמת לאמיתו ויודע ומאמין שכל מה שה'
יתברך גוזר ומביא עליו הרי זה טוב מאוד, אז שום דבר
לא יכול לקרות לו, שמיד שחושב כך כל הגזירות הרעות
בטלות ומבוטלות. כל גזירת הגלות היה אפשר לבטל על
ידי בחינה זו. זה תורת אמת." וזה ממש מכוון לדברי ר'
נתן שהובאו לעיל, והלוואי ונתעורר להבין שרק זו הדרך.
מוסיף האדמו"ר ואומר: ברם דא עקא שאין אנו במדרגה
זו ואנחנו מקטני אמנה שלא יכולים לקבל ייסורים,
כשכואב לו מתאונן ובוכה שרע ומר לו ואינו מרגיש שזה
לטובה מאת ה' הטוב – ומזה נמשכים כל הצרות!"
לכן מדגיש האדמו"ר שהעצה היעוצה בכל עת צרה
וצוקה היא: "בבוא צרה אסור ללבוש שק ולבכות וליילל,
רק ללבוש שטריימל ובגדי יו"ט ולרקוד ברחובות מתוך
ידיעה שבוודאי יהא לטובה... יש לצאת בתוף ומחול
בריקודים ופעולות שמחה של גלגולים כמו בשמחת
תורה ובכך נבטל את הגזירה".
וכן אומר האדמו"ר, שלא זו בלבד שבכייה והתמרמרות
על הצרה אינן מועילות, אלא אדרבא הן מזיקות ומסכנות
את כלל ישראל ומעוררות קטרוג בשמים! כי בוודאי
צריכים להתפלל על עם ישראל ולהרגיש צרות ישראל
ולהשתתף בצרתם, אבל הכול אך ורק מתוך אמונה שלימה
ומוחלטת וביטחון בבורא עולם, שכל מה שעושה הכול
לטובה. אסר ליפול מהאמונה לנוכח הצרות והבעיות,
אדרבא לזכור היטב שה' יתברך רוצה רק להיטיב עם כלל
ישראל ולכן נתחזק בשמחה ובשירים וריקודין בבית ובכל
מקום. צריכים להתרחק מכל החדשות הממלאות את
הלב בכפירה ובדאגה, ורק להתחזק בחדשות האמתיות:
"חדשים לבקרים רבה אמונתך" וללמד את עם ישראל
את הדרך של התודה וההודאה.
לכן נחזור ונתחזק בכללי האמונה הפשוטה: אין אשמים
ואין אויבים – כי אין עוד מלבדו. מי אחראי על כל מה
שקורה בעולם? רק ה' יתברך לבדו. ה' יתברך לא רוצה
מעם ישראל מלחמות והפגנה של "כוחי ועוצם ידי". זה
גם לא יכול להועיל לעם ישראל, כי כל הצרות והבעיות
וכל האויבים הם רק מקל בידיו של בורא עולם שרוצה
לעורר את עם ישראל, ועד שעם ישראל לא יתעורר לחפש
מה ה' רוצה מאתנו ורק ילך וילחם במקל ויחפש סיבות
להאשים את השלטונות או כל גורם אחר – לא יעזור לנו
כלום. צריכים לחזור ולזכור: למה קורה לנו כל מה שקורה
לנו? יש רק סיבה אחת ויחידה – ככה ה' רוצה! מי עושה
לנו? ה' יתברך. מי מגן ושומר עלינו? רק ה' יתברך. כל
השאר זה רק שליחים ומקלות. בובות.
אין מה לשמוע חדשות ולבזבז את הזמן בדיבורים,
בדעות ובפרשנויות, לדבר על ההוא ועל ההיא, מה זה
עשה ומה לא עשה. הכול זה כפירה מוחלטת. כל מה
שקורה זה רצון ה' יתברך, שהוא סיבת כל הסיבות ועילת
כל העילות, והוא אוחז במקל והוא שולט בלב המלכים
והשרים, כדי לעורר אותנו ולרמז לנו להתקרב אליו. כל
עוד נתעלם מהבורא האוחז במקל, אין לנו שום סיכוי
להכניע את המקל. הבורא יתברך לא רוצה לייסר את עמו
ישראל ויש לו צער גדול מאוד מצרות ישראל. הוא מחכה
שנבין שצריך לפנות רק אליו ולחפש מה הוא רוצה מאתנו,
וכאשר נתעורר להבין את הרמזים של הבורא ונתקן את
הדרוש תיקון, לא נצטרך להילחם באף אחד, כי לבורא
לא חסרות דרכים להיפטר מכל המקלות ולהשמיד את
כל הקמים עלינו לרעה. אך כפי המבואר באריכות בספר
"בגן האמונה", לא ניתן להבין את הרמזים של הבורא
לפני שיודעים ומחדירים לעומק הלב שהכול לטובה,
ופירושו שאומרים תודה על הכול.
ולכן אחרי שמתחזקים להאמין שאין עוד מלבדו ושכל
מה שקורה אתנו הוא רק מאתו יתברך, חייבים להאמין
שהכול לטובה, כי ה' כולו טוב ואין שום רע בעולם. ולכן
גם בשעה זאת עלינו להודות לה' על הכול, על הרע, על
הגזירות, על הבעיות ועל כל המצב הקשה שאנו נתונים
בו. הכול מאת ה' והכול לטובה לכן מה שנשאר לנו זה רק
להודות לה'.
וכבר הבאנו כאן את הדברים הנפלאים שכותב רבנו יונה,
החסיד האמתי מרבותינו הראשונים, אך צריכים לחזור
ולשנן אותם כי היצר הרע מניח את עצמו מאוד על עניין
זה, לתת לאדם להתבונן בגודל הצרות, כדי להביאו לידי
ייאוש וכפירה: "נאמר: "כי חמת אדם תודך שארית חמות
תחגור" פירושו, כאשר צער האדם יודה אותך, כלומר,
שיודה אותך האדם בעת צערו... 'שארית חמות' שהיו
מפותחות לבוא על האדם... 'תחגור' ותעכב אותם ואל
תביאם עליו, ונאמר: "אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך
ותנחמני" פירוש, אודך על מוסרך וקבלתיו באהבה,
ובעבור זה שאודך על שאנפת בי, ישוב אפך ותנחמני".
עכ"ל. וכך מסבירים החסידים את הפסוק: "דימינו
אלוקים חסדך בקרב היכלך", 'אלוקים' זו מידת הדין,
ולפי זה פירושו: אנו 'דימינו אלוקים' – חשבנו בטעות
שיש כאן דינים ורע, אבל האמת אינה כן זה רק דמיון,
והאמת היא "חסדך בקרב היכלך" אין שום רע ודין אלא
רק חסד ורחמים.
אסור שהגזירות והצרות יבלבלו את עם ישראל מיסודות
האמונה הפשוטה. על כן רק לאחר שביססנו את עצמנו
בהתייחסות למצב מתוך משקפיים של אמונה ובתודה
והודאה, נתבונן בפרשת פינחס על מנת שנבין את
המוטל עלינו בימים אלה. אנשים רבים שואלים את
עצמם, מה ניתן לעשות על מנת להשיב את חרון אף ה'
מישראל, ומה ה' שואל מאתנו בעת ובעונה הזאת. ועלינו
לדעת שמעשה פינחס אינו נחלת העבר, אלא הוא הוראה
מעשית לכל דור ודור לפי הכלים והמצב של הדור.
בסוף הפרשה הקודמת, פרשת בלק,
מספרת לנו התורה הקדושה על עצתו המרושעת של
בלעם להחטיא את עם ישראל בזימה, בניאוף ובעבודה
זרה, והמדיינים והמואבים שולחים את בנותיהם להכשיל
את בני ישראל בעבירות. ראשי העם עמדו חסרי אונים
לנוכח המצב הקשה עד שקם פינחס ודקר את זמרי
ואת כזבי ובכך עצר את המגיפה. התורה מעידה עליו
שבמעשה זה הוא קינא את קנאת ה', וביטל את גזירת
הכליה מעל בני ישראל.
לכאורה מה הייתה הסיבה לכל המגיפה, ניתן היה
להאשים את בנות מואב ובנות מדיין ואת המואבים
והמדיינים שולחיהן, ולצאת למלחמת בזק ולמבצעים
ל"מיגור קיני הטרור" המדייניים, מדוע לא גייס פינחס
את העם למלחמה ב"אוייב האמתי"? מדוע בחר פינחס
להפנות את המעשה כלפי זמרי בן סלוא נשיא שבט
שמעון? אלא פינחס הצדיק ידע שכל הסיבות החיצוניות
והגורמים החיצוניים אינם הסיבה האמתית למגיפה.
העבודה היחידה של עם ישראל היא לעשות בדק בית
ולבער את הרע מקרבו. כשמחנה ישראל נקי וטהור
והשכינה ביניהם, "ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך" –
עם ישראל שמורים מכל רע. לכן צריכים להפנות את
המאמצים ואת קנאת ה' צב-אות אל תוך הבית פנימה.
רבים מעם ישראל נפלו ונכשלו עם בנות מואב, וכשראו
את מעשה פינחס, התעוררו גם הם לראות ולהבין להיכן
נפלו ועזבו את דרכם הרעה, וזה מה שכיפר על בני ישראל
ועצר את המגיפה.
מכאן נלמד, שכל המלחמה צריכה להיות מופנית רק
לכיוון הרע שחודר לעם ישראל – למגרו ולבערו מן
העולם, ולא לחפש "סיבות" ו"אשמים" כאלה ואחרים.
זה הדבר היחיד שיכול לבטל את הגזירות ולהועיל
באמת לעם ישראל בכל הזמנים הקשים ובפרט בימים
אלה. כמובן, אל לנו להזיק לאף אדם בגופו ובממונו.
הרומח של דורנו הוא רוח הצדיקים, כמו שאומר ר' נחמן
מברסלב בתורה הנ"ל ש'רומח' זה אותיות רוח מ', שהיא
רוח הצדיק הנושבת באדם על ידי ריקוד ומחיאת כף.
עבודתנו בימים אלה היא רק לעורר את עם ישראל בכל
דרך לאמונה פשוטה, לתפילה, לתודה ולהודאה, ולבער
את הרע מקרבנו. כל הרע של הדור הוא הניאוף שהוא
"הרע הכולל" כדברי רבנו הקדוש.
כשאומרים לי 'יש צרות בעם ישראל' אני אומר 'אין צרות
בעם ישראל, יש ניאוף בעם ישראל, בעוונותינו הרבים'. כל
מי שרוצה לעשות בדורנו את מעשה פינחס שיזדרז להרחיק
מגבולו ומביתו את כל מכשירי הטומאה והסמארטפונים
למיניהם וכל קשר עם אינטרנט ועיתוני זוהמה ופריצות,
ולהפיץ ולעורר כמה שיותר יהודים להתחזק בענייני
הקדושה, וכשאנחנו נבער את הרע מתוכנו, לא יוכלו שום
אומה ולשון לשלוט בנו ולא תהיה צווחה ברחובותינו כמו
שכתוב: "אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו".
לסיכום, מי שרוצה להיות הפינחס של דורנו צריך להיות
גיבור ואיש חיל בסור מרע ובעשה טוב: "סור מרע"
מהניאוף, שזה ביעור כל נגעי ופגעי הטכנולוגיה, ועבודה
אישית על שמירת עיניים וקדושה כמבואר בספר בריתי
שלום בהרחבה, ו"עשה טוב" שזו עבודת האמונה ובעיקר
התודה וההודאה שבכוחה לבטל את כל הצרות והגזירות,
ועל ידי זה נראה מהרה איך הכול מתהפך לטובה ונראה
בישועות גדולות לכלל ישראל, אמן כן יהי רצון.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
