מסירות נפש !!!
נכתב על ידי DL2000, 9/7/2015
מסירות נפש
ימי החגים אפיינו מאז ומתמיד את הדוחק בבתי הכנסת.
הכיסאות הקבועים פונו לטובת כיסאות מפלסטיק, כך ניתן
להכניס ולהושיב יותר אנשים מהציבור הקבוע המבקר
בביה"כ. כך היה גם בביה"כ 'זכור לאברהם'. אנשים רבים
נכנסו והצפיפות במעברים ניכרה היטב אולם כל זאת לא
מנעו מהמתפללים הרבים שביקשו להתפלל ביום הקדוש.
השנה הדוחק אף ניכר היטב בשל העובדה, שבקרב
המתפללים הגיעו אנשים חדשים ממדינות חבר העמים,
שהתיישבו לאחרונה בשכונה. ובמיוחד, כי מדובר ביום
הכיפורים. יום סליחה ובקשת מחילה מחטאנו שעברנו,
לצערנו, במהלך חיינו ככלל ובהמלך השנה בפרט.
שלמה ישב על כיסאו, כשטליתו עליו ומחשבות והרהורים
שונים פקדו את ראשו. לפתע חש כי מאן דהו טופח את
כתפו. הוא הסתובב ומול עיניו ראה אדם מבוגר, שניכר, כי
מן העולים החדשים הוא, כיפה לבנה גדולה כיסתה את
ראשו וסידור תפילה כשבצידו הימני כתוב בעברית ואילו
בדף מצד שמאל היה כתוב ברוסית. הוא סימן למיודענו כי
מבקש הוא לעבור מאחריו ולהגיח אל מקומו. שלמה קם
ואפשר לאיש לעבור. להפתעתו הלה תפס את מקומו, שלא
היה כיסא הצמוד אליו. הצצה מהירה גילתה שעל המדבקה
הנמצאת בגב הכיסא מופיע השם - אנטולי קוזינוב. האיש
התיישב על מקומו וביקש משלמה בעברית עילגת, שיעזור
לו לפתוח את סידורו במקום שהם אוחזים כעת בתפילה.
"לבטח הגבאי הושיב אותו בכוונה לידי", חשב. שכן שלמה
נולד להורים רוסים בארץ והכיר את השפה על בוריה.
במהלך התפילה הבחין כי רחוק האיש מזרח ממערב ואין
לו אף מושג קלוש בתפילה. צריך לדעת כי אין האשמה
הייתה בעולים, שכן הם עצמם ביקשו להכיר ולהתקרב
ליהדות. הבעיה הגדולה ביותר היה הממשל הרוסי , אשר
דאג להרחיק ולהגלותו לסיביר הרחוקה את מי שעסק
בפולחן הדת ולעיתים אף הושם בבית-הכלא לשנים
ארוכות עם עבודות פרך ובמקרים קיצוניים אף דאגו
ל'העלימו'. כעת, לאחר ששערי ברית-המועצות נפתחו,
יהודים רבים 'ניצלו' את ההזדמנות, שנקרתה בדרכם ועלו
לארץ. אולם היו רחוקים עד מאוד מבחינה רוחנית, כיוון
שהיו תלושים מיהדותם במשך שנים רבות שלא באשמתם!
כשהסתיימה התפילה, החליט מיודענו ללוות את העולה
החדש למעונו, ובכך ייווכח אם זקוק הוא לעזרה כלשהי.
שלמה שוחח עם האיש והלה שמח לגלות מישהו דובר
השפה הרוסית. מה נחמץ לבו של מיודענו, כששמע שאין
האיש יודע כלום על היהדות. הוא לא ידע מהו 'אוכל כשר',
מהי 'שבת' ואפילו על מצוות כגון 'תפילין' ו'ציצית' מעולם
לא שמע אליהם..
"אמור נא לי בבקשה אנטולי, האם העובדה, שאתה יהודי
השפיעה עליך בחייך באופן כלשהי?", שאל כשאותות צער
ניכרים על פניו. האיש הביט בפניו ואמר: "'אני זוכר שיום
אחד , בהיותי ילד קטן קראה לי אמי ואמרה לי , שיש לה דבר
חשוב לספר לי. היא פתחה ואמרה: 'אנטולי, תדע לך שאנחנו
יהודים. ועליך להיזהר עד מאוד, לבל ייוודע דבר זה לשכניך
הגויים'. "מה זה אומר לגביי?", תהיתי. ואמי הסבירה את
המעט שידעה על היהדות: "בני, יש יום אחד בשנה, שאנו
קוראים לו 'יום הכיפורים'. יום זה קדוש עד מאוד עבורנו.
ביום זה אנחנו לא אוכלים ולא שותים ולא עובדים. תזכור
זאת כל ימי חייך ותברר, מתי יוצא יום זה בכל שנה ושנה!".
"מאותו יום התבהרה לי התמונה, כי אחד משכניי אף הוא
יהודי והוא יודע מתי חל יום קדוש זה והייתי מקפיד לא לאכול
או לשתות או לעבוד ביום זה. יום אחד נכנסו אנשי הק.ג.ב.
לביתי בכח הזרוע ועצרו אותי באמתלה מגוחכת. הם טענו
שאני עוסק בפולחן הדתי. דבר שלא היה נכון כלל ועיקר.
הובאתי בפני שופט ונגזר עלי י גלות לסיביר הקרה והרחוקה
למשך חמש שנים עם עבודת פרך. נאלצתי לעבוד ברצף
שבעה ימים בשבוע. התנאים היו קשים ביותר. הקור העז
כמעט הכניע אותי מספר פעמים אולם כל זאת לא הטריד
אותי, כפי העובדה שלא ידעתי מתי יחול יום הכיפורים.
למזלי, הצלחתי לאתר יהודי נוסף במחנה שגילה את אוזני כי
בעוד כשבועיים (ונקב בתאריך המדוייק) יחול יום הכיפורים".
"יכולתי בקלות למלא את התנאי של איסור אכילה ושתיה,
אבל הטרידה אותי העובדה , שאיני יכול להפסיק את עבודתי
ביום זה. ניגשתי למפקח וביקשתי , שייתן לי יום חופש מ , כיוון
שיש לי כאבים עזים בשן. 'איזו שן כואבת?' שאל ואני
הצבעתי על אחת מהשיניים הטוחנות שלי שהייתה כמובן
בריאה לחלוטין . שתי דקות לאחר כך הובלתי על ידי שני
אנשים לחדר סמוך, הם אחזו את ידיי בכוח, כשאדם שלישי
הגיע וצבת גדולה בידו. 'פתח את הפה' ציווה, והחל מיד
בניסיונות עקירה. הכאבים היו עזים עד שאיבדתי את
הכרתי פעמיים . לאחר העקירה שכבתי במיטה מדמם
במשך כל היום . על אף הקושי העצום שמחתי שלא עבדתי
ביום הקדוש, הרגשתי נאמן למסורת שאימא העבירה לי.
חלפה שנה ושוב יום כיפור בפתח, היהודי שהיה עמי טען
שאיני מחויב לשבות מעבודה, אבל אני לא הייתי מסוגל
לעבוד. .. פניתי למפקח בשנית בטענה שכואבת לי השן...'
ואז פתח אנטולי את פיו מול שלמה הנדהם ואמר: 'רואה
אתה? ארבע שיניים טוחנות חסרות לי בפה, על ארבע
שיניים בריאות וחזקות ויתרתי לכבוד ארבע ימי כיפור ,
שעברו עלי י בסיביר '!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
