"חומש הפקודים" המדגיש את החלוקה השבטית -משקף מצב זמני, שהרי לבסוף "הותרו שבטים לבוא זה בזה". אולם ביטוי יש כאן לערך גיוון הדעות והעדות לדורות, שהקב"ה חפץ בכולם. שנים עשר נשיאים מביאים קרבן חנוכה זהה, אך לכל אחד כוונה משלו ובחינה מסוימת בעבודת ה'.

מעין זה מצינו לגבי שכיחות המחלות הגנטיות בקרב העדות השונות. אף שבעבר היה מקובל שאצל עדות מסוימות אין לחשוש כל-כך למחלות, בזמננו הוכח שפוטנציאל הבעיות הגנטיות קיים גם בקרב עדות המזרח וצפון אפריקה ותימנים, בעיקר בשל ריבוי הנישואין הבין-עדתיים שב"ה הולך ופושה בקרב רוב הציבור.

המשמעות המעשית הנובעת מהידע הגנטי המתגלה והולך, היא בחובת ההשתדלות למנוע הבאת ילדים החולים במחלות קשות ויוצרים סבל רב גם לעצמם וגם להוריהם, וזאת בעיקר ע"י הימנעות מנישואין של שני נשאים רצסיביים. אגודת "דור ישרים" נוקטת בשיטת מסירת מידע על התאמה לבני זוג פוטנציאליים שכבר ביצעו אצלם את הבדיקה. האגודה מבצעת בדיקות לכל העדות בהתאם לטבלה מפורטת ולמחלות השכיחות לפי המוצא. במידה והנשאות התגלתה בשלב הנישואין והלידות, קיימת אפשרות למנוע הולדת חולים בהליך של הפריה ואבחון טרום השרשתי (PGD). פוסקים רבים קבעו שהוראת "תמים תהיה" אינה מתייחסת לדברים שמקובל (בעולם) וגם קל לבדקם והינם לתועלת (אגרות-משה,אה"ע,ד,י; הגר"ש ואזנר ועוד רבים). אכן יש גבולות מה לבדוק ומה לא. ככלל יש שלושה מדדים להגדרת המחלות שיש לבדוק: 1.חומרתה: מחלה שאין בה סבל של ממש ואינה נחשבת חמורה בעיני הבריות –אינה בסל הבדיקות של "דור ישרים" שא"כ –"לא שבקת חיי לכל בריה"... 2.שכיחותה : שכיחות של פחות מ 1:120 אין לחשוש לה (המלצת מכון פוע"ה בתייעצות עם גנטיקאים בכירים) 3.תועלת מול הפסד. בירור  שעלול לגרום לבעיה ויצא שכרו בהפסדו –לא ייבדק, כגון נשאות (נשית) של X שביר שהוא גן דומיננטי וגילויו יפגע קשות בסיכויי נישואי האישה, ועל זה יש להחיל את חובת התמימות ואין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין.