שיחה שנרשמה ע"י תלמידו הגאון רבי שלמה שטנצל זצ"ל
 יום ד', ד' אלול תשנ"ה

שיחה מהגאון רבי חיים שמואלביץ שליט"א. היכל ישיבת מיר
עיקר ענין חודש אלול ניתן לנו לעמן נכין עצמנו לקבלת מלכות שמים בראש השנה. ר"ה אינו ענין לחטאים לחטאים ניתן זמן מיוחד למירוקן – יום הכפורים – אלא. אמרו לפני מלכויות כדי שתוליכוני עליהן. מלכות היא שהקב"ה מלך ואנחנו עבדיו.

כדי להיות עבד למלך תחילה חובה לדעת מהי דעת המלך. וזוהי עיקר העבודה בשלב הראשון.

בלעם גם הוא חשב שעושה רצון ה', ואילו באמת עשה רצון עצמו, התנהג כאדון העומד ברשות עצמו ורצונו, ולא כמלך.

אברהם אבינו שמע דבר ה' והעלה את בנו, המפרשים שואלים מה הגדלות לשמוע בקול ה' אפילו להעלות בן שעה שהקב"ה בעצמו מצווה על כך.

והתשובה כמו שכתוב שלא הרהר, אף שהי' צו ואמירה אחרת כי ביצחק יקרא לך זרע. וא"כ דעת ה' שיצחק יחי'. אולם אברהם סילק נגיעתו ואז שמע מהו רצונו – רצונו שיקריבהו כקרבן. ואילו בלעם שמע את רצון ה' דרך נגיעותיו ורצונותיו עצמו.
הגמרא במסכת גיטין מביאה את המעשה באומרא ועוד אחד שנאסרו במאסר, בא עורב וצעק אילוש ברח, אילוש ברח, שאל האמורא את שכנו למאסר: מה שמעת? והשיבו: אילוש ברח. אור אילוש עורב שקרן הוא. באה יונה והמשיכה לומר: אילוש ברח, שאל אילוש את שכנו מה שמעת ואמר שמעתיה אומרת אילוש ברח. אמר כיון שנמשלה יונה לכנסת ישראל לפיכך אברח, וברח וניצול. כ' הערוך על המקום כי אילוש ידע שפת ציפורים ומקשים מדוע שאל את שכנו.

והתשובה כי הוא חשש מנגיעה, שהוא שומע את אשר רצונו לשמוע. לפיכך שאל את רעהו. מכאן יסוד שאדם שומע ברצון ה' את אשר חפצו לשמוע.

כתוב במדרש: בזמן מתן תורה לנפי שאמר הקב"ה אנכי, שתק הים, שתקו הצפורים, שרפים עמדו מלומר שירה שור לא געה וכו'
וצ"ע הרי הבריאה כולה מעשי ה'. קול ה' על המים ובפרט מה מריע הקדוש של השרפים לשמיעת אנכי. אלא התרוץ לשמוע את יחדו ה' שאין עוד מלבדו הבריאה כולה חייבת להפסיק, אחרת א"א לשמוע את אחדות ה' בעולם. העין רואה עוד משהו.

זהו מצד ההפרעה החיצונית של הבריאה, אולם להיכן הסתלק האני של האדם המפריע, והתרוץ על-זה ששלושת הימים היו הכנה למתן התורה, וההכנה היא אין אני, ההתבטלות, מהי הקדמה נעשה לנשמע אם לא לפני הבורא.

גם במעשה אליהו הי' שתיקת הבריאה.

הרמב"ן תמה למה בשרה צויין הנס שילדה בת תשעים שנה ואילו בו כבד ילדה בזקנה הרבה יותר מופלג לא נזכר בתורה. והתרוץ שבשרה הי' מלאך לכן נראה הי' הנס הגדול, ואילו ביוכבד כיון שלא הי' מלאך אפשר לתלות זאת בטבע.
ישיבת מיר כולה ניצלה בחסדי ה' בנסי נסים. אולם ישנם אנשים התולים בטבע בקונסול, אילו הי' מלאך מודיע שהישיבה תינצל כמה השגחה ואמונה הי' בא מזה.

אלול הרי"ז הכנה לקבלת עול מלכות שמים, משפט, והעמידה לדין בפני הבורא.