פֶּרֶק שְׁלִישִׁי

סדר ההשקאה ותוצאותיה

התחלת הליכי הסוטה

א כֵּיצַד סֵדֶר הַשְׁקָאַת שׂוֹטָה? הַבַּעַל בָּא לְבֵית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ, וְאוֹמֵר לָהֶן 'אִשְׁתִּי זוֹ - קִנֵּאתִי לָהּ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁלֹּא תִּסָּתֵר עִם פְּלוֹנִי, וְנִסְתְּרָה עִמּוֹ, וְאֵלּוּ עֵדַי, וַהֲרֵי הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא טְהוֹרָה; וַאֲנִי רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ, לִבְדֹּק הַדָּבָר'. וּבֵית דִּין שׁוֹמְעִין דִּבְרֵי הָעֵדִים, וּמוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לְשָׁמְרוֹ שֶׁמָּא יָבוֹא עָלֶיהָ קֹדֶם שְׁתִיָּה, שֶׁהֲרֵי נֶאֶסְרָה עָלָיו עַד שֶׁתִּשְׁתֶּה, וּמְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁאֵין מַשְׁקִין אֶת הַשּׂוֹטָה אֶלָּא בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁלְּשִׁבְעִים זְקֵנִים בַּמִּקְדָּשׁ.

איום על הסוטה וביזויה

ב1 הִגִּיעוּ לִירוּשָׁלַיִם, בֵּית דִּין הַגָּדוֹל מוֹשִׁיבִין אוֹתָהּ בֵּינֵיהֶן, וּמְאַיְּמִין עָלֶיהָ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעְלָהּ, וּמַפְחִידִין אוֹתָהּ פַּחַד גָּדוֹל שֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה, וְאוֹמְרִין לָהּ 'בִּתִּי, הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה, הַרְבֵּה שְׁכֵנִים הָרָעִים עוֹשִׂים. אַל תִּגְרְמִי לַשֵּׁם הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמַּיִם'.

ב2 וְאוֹמְרִין לָהּ 'בִּתִּי, הַרְבֵּה קְדָמוּךְ וְנִשְׁטָפוּ, וַאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים וְיַקִּירִים תָּקַף יִצְרָן עֲלֵיהֶן וְנִכְשָׁלוּ'. וּמַגִּידִין לָהּ מַעֲשֵׂה יְהוּדָה וְתָמָר כַּלָּתוֹ, וּמַעֲשֵׂה רְאוּבֵן בְּפִילֶגֶשׁ אָבִיו עַל פְּשָׁטוֹ, וּמַעֲשֵׂה אַמְנוֹן וַאֲחוֹתוֹ, כְּדֵי לְהָקֵל עָלֶיהָ עַד שֶׁתּוֹדֶה. אִם אָמְרָה 'הִין, נִטְמֵאתִי' אוֹ 'אֵינִי שׁוֹתָה' - יוֹצְאָה בְּלֹא כְּתֻבָּה וְהוֹלֶכֶת לָהּ.

ג עָמְדָה בְּדִבּוּרָהּ שֶׁהִיא טְהוֹרָה - מְבִיאִין אוֹתָהּ לְשַׁעַר מִזְרָחִי שֶׁלָּעֲזָרָה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וּמַעֲלִין אוֹתָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמַקִּיפִין בָּהּ, כְּדֵי לְיַגְּעָהּ עַד שֶׁתִּקְצַר נַפְשָׁהּ, אוּלַי תּוֹדֶה. ד1 אִם עָמְדָה בְּדִבּוּרָהּ - מְבִיאִין אוֹתָהּ כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח מִבַּחוּץ וּמַעֲמִידִין אוֹתָהּ שָׁם.

ד2 הָיְתָה מִתְכַּסָּה בִּלְבָנִים - מְכַסָּהּ בִּשְׁחֹרִין; וְאִם הָיוּ הַשְּׁחֹרִין נָאִין לָהּ - מִתְכַּסָּה בִּבְגָדִים שֶׁאֵין לָהּ בָּהֶן נוֹאי, וּמְסִירִין כָּל חֲלִי כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁעָלֶיהָ. ה וּמְקַבְּצִין עָלֶיהָ קִבּוּץ גָּדוֹל שֶׁלְּנָשִׁים, שֶׁכָּל הַנָּשִׁים הַנִּמְצָאוֹת שָׁם חַיָּבוֹת לִרְאוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים..." (יחזקאל כג,מח). וְכָל אִישׁ שֶׁיַּחְפֹּץ לָבוֹאוְלִרְאוֹתָהּ, יָבוֹא וְיִרְאֶה. וְהִיא עוֹמֶדֶת בֵּינֵיהֶן בְּלֹא רְדִיד וְלֹא מִטְפַּחַת, אֶלָּא בִּבְגָדֶיהָ וְכֻפָּח שֶׁעַל רֹאשָׁהּ, כְּמוֹ שֶׁהָאִשָּׁה בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ. ו וְאֵין מַנִּיחִין שָׁם לֹא עֲבָדֶיהָ וְלֹא שִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכֶּרֶת אוֹתָן וְדַעְתָּהּ מִתְיַשֶּׁבֶת בָּהֶן.

השבעת הסוטה, כתיבת המגילה ומחיקתה במים

ז וְאַחַר כָּךְ מַשְׁבִּיעָהּ הַכֹּהֵן בְּלָשׁוֹן שֶׁהִיא מַכֶּרֶת, וּמוֹדִיעָהּ בִּלְשׁוֹנָהּ שֶׁלֹּא גָּרַם לָהּ אֶלָּא קִנּוּי וּסְתִירָה שֶׁקִּנֵּא לָהּ בַּעְלָהּ וְנִסְתְּרָה, וְאוֹמֵר לָהּ בְּלָשׁוֹן שֶׁהִיא מַכֶּרֶת 'אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אוֹתָךְ וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ, הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה. וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת, וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ - יִתֵּן יי אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבוּעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ, בְּתֵת יי אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה. וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּיל יָרֵךְ' (במדבר ה,יט-כב), וְהִיא אוֹמֶרֶת 'אָמֵן אָמֵן' בְּלָשׁוֹן שֶׁהִיא מַכֶּרֶת. וּמוֹדִיעָהּ שֶׁהַבֶּטֶן תִּלְקֶה תְּחִלָּה וְהַיָּרֵךְ בַּסּוֹף, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עַל הַמַּיִם.

ח וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא מְגִלָּה שֶׁלְּעוֹר טָהוֹר כְּמוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, וְכוֹתֵב עָלֶיהָ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, בִּדְיוֹ שֶׁאֵין בּוֹ קַלְקַנְתּוֹס, לִשְׁמָהּ שֶׁלָּאִשָּׁה, כְּמוֹ הַגֵּט. כּוֹתֵב כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהִשְׁבִּיעַ אוֹתָהּ בָּהֶם, אוֹת בְּאוֹת וּמִלָּה בְּמִלָּה, וְכוֹתֵב אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ, וְאֵינוֹ כּוֹתֵב 'אָמֵן אָמֵן'.

ט וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא כְּלִי חֶרֶס שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בּוֹ מְלָאכָה מֵעוֹלָם, וְלֹא יֵרָאֶה כִּכְלִי בּוֹלֶה מֵאֹרֶךְ הַזְּמַן. וְאִם הֶחֱזִירוֹ לַכִּבְשָׁן עַד שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ - כָּשֵׁר. וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ חֲצִי לֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר, וּבַחֲצִי לֹג שֶׁהָיָה בַּמִּקְדָּשׁ הָיָה מוֹדְדוֹ, וְנִכְנָס בּוֹ לַהֵיכָל. י וּמָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה לִימִין הַנִּכְנָס וּבוֹ טַבְלָה שֶׁלְּשַׁיִשׁ, וְטַבַּעַת קְבוּעָה בָּהּ; מַגְבִּיהַּ הַטַּבְלָה וְלוֹקֵחַ עָפָר מִקַּרְקַע הַמִּשְׁכָּן, וְנוֹתְנוֹ עַל פְּנֵי הַמַּיִם כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְנוֹתֵן לְתוֹכָן דָּבָר מַר כְּגוֹן לַעֲנָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֵי הַמָּרִים" (שם ה,יח; ה,כג; ה,כד), וּמוֹחֵק לְתוֹכָן הַמְּגִלָּה לִשְׁמָהּ, וְיִמְחֹק יָפֶה יָפֶה, עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בַּמְּגִלָּה רֹשֶׁם הַנִּכָּר.

יא וְאַחַר כָּךְ כֹּהֵן אַחֵר בָּא אֵלֶיהָ מִכֹּהֲנֵי הָעֲזָרָה, וְאוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ מִכְּנֶגֶד פָּנֶיהָ וְקוֹרֵעַ עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבָּהּ, וּמְגַלֶּה שְׂעָרָהּ וְסוֹתֵר מַחְלְפוֹת רֹאשָׁהּ כְּדֵי לְנַוְּלָהּ, וּמֵבִיא חֶבֶל מִצְרִי, כְּדֵי לְהַזְכִּירָהּ מַעֲשֵׂה מִצְרַיִם שֶׁעָשָׂת, וְאִם לֹא מָצְאוּ מִצְרִי, מֵבִיא חֶבֶל מִכָּל מָקוֹם; וְקוֹשְׁרוֹ לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְּלוּ הַבְּגָדִים וְנִמְצֵאת עֲרֻמָּה, שֶׁהֲרֵי נִקְרְעוּ.

מנחת סוטה, השקאת המים

יב וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא עִשָּׂרוֹן קֶמַח שְׂעוֹרִים מִשֶּׁלַּבַּעַל, וְנוֹתְנוֹ בִּקְפִיפָה מִצְרִית, וְהַחֶבֶל וְהַקְּפִיפָה בָּאִין מִשְּׁיָרֵי הַלִּשְׁכָּה, וְנוֹתְנוֹ עַל יָדָהּ, כְּדֵי לְיַגְּעָהּ. יג וְאַחַר כָּךְ לוֹקֵחַ הַמִּנְחָה מִן הַקְּפִיפָה וְנוֹתְנָהּ לִכְלִי שָׁרֵת, וְאֵינוֹ נוֹתֵן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה; וְאִם נָתַן - לוֹקֶה עַל הַשֶּׁמֶן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל הַלְּבוֹנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה" (שם ה,טו). יד וּבְכָל הַזְּמַן שֶׁפּוֹרֵעַ רֹאשָׁהּ וְנוֹתֵן הָעִשָּׂרוֹן עַל יָדֶיהָ, יִהְיוּ הַמַּיִם בַּכְּלִי בְּיַד הַכֹּהֵן, וְיַרְאֶה אוֹתָהּ אֶת הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים" (שם ה,יח).

טו וְאַחַר כָּךְ מַשְׁקֶה אוֹתָהּ. וְאַחַר שֶׁתִּשְׁתֶּה לוֹקֵחַ כְּלִי הַשָּׁרֵת שֶׁבּוֹ הַמִּנְחָה וְנוֹתְנוֹ עַל יָדָהּ, וְכֹהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחְתֶּיהָ וּמְנִיפָהּ בַּמִּזְרָח כִּשְׁאָר כָּל הַתְּנוּפוֹת, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא וּמַעֲלֶה וּמוֹרִיד. וְאַחַר שֶׁמֵּנִיף, מַגִּישׁ הַמִּנְחָה לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית שֶׁלַּמִּזְבֵּחַ כִּשְׁאָר מְנָחוֹת שֶׁלַּיָּחִיד, וְקוֹמֵץ, וּמַקְטִיר הַקֹּמֶץ, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים.

תוצאות ההשקאה וביטול ההשקאה

טז אִם טְהוֹרָה הִיא - יוֹצְאָה וְהוֹלֶכֶת לָהּ, וַהֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ; וְאִם טְמֵאָה הִיא - מִיָּד פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וְהִיא מִתְמַלְּאָה גִּידִים גִּידִים, וְהֵן אוֹמְרִין 'הוֹצִיאוּהָ, הוֹצִיאוּהָ', כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּפְרֹס נִדָּה, וְהַנִּדּוֹת מְטַמְּאוֹת עֶזְרַת נָשִׁים. וְהֵן מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מֵעֶזְרַת הַנָּשִׁים שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בָּהּ, וּבִטְנָהּ צָבָה בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ תִּפֹּל יְרֵכָהּ וְתָמוּת.

יז בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁתָּמוּת הִיא, יָמוּת הַנּוֹאֵף שֶׁהִשְׁקָהּ עַל יָדוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, וְיֶאֱרַע לוֹ מְאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ לָהּ, "לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ" (שם ה,כב). וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, בְּשֶׁלֹּא חָטָא הַבַּעַל מֵעוֹלָם; אֲבָל אִם בָּעַל בְּעִילָה שֶׁלְּאִסּוּר - אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ (לעיל ב,ח).

יח וְאִם עָבַר וְהִשְׁקָה אֶת אִשְׁתּוֹ - הֲרֵי זֶה מוֹסִיף עַל חַטָּאתוֹ פֶּשַׁע, שֶׁגָּרַם לַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ שֶׁיִּמָּחֶה בַּמַּיִם לְבַטָּלָה, וּמוֹצִיא לַעַז עַל מֵי שׂוֹטָה, שֶׁאִשְׁתּוֹ אוֹמֶרֶת לַאֲחֵרוֹת שֶׁזִּנָּת וְלֹא בָּדְקוּ בָּהּ, וְהִיא לֹא תֵּדַע שֶׁמַּעֲשֵׂי הַבַּעַל גָּרְמוּ. יט לְפִיכָךְ, מִשֶּׁרַבּוּ הַמְּנָאֲפִין בְּגָלוּי בְּבַיִת שֵׁנִי, בִּטְּלוּ הַסַּנְהֶדְרִין אֶת מֵי הַמָּרִים, וְסָמְכוּ עַל הַכָּתוּב בַּקַּבָּלָה: "לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה" (הושע ד,יד).

נשים שאין המים פוגעים בהן

כ שׂוֹטָה שֶׁהָיָה לָהּ זְכוּת תַּלְמוּד תּוֹרָה - אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ מְצֻוָּה עַל תַּלְמוּד תּוֹרָה, הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה לָהּ, וְאֵינָהּ מֵתָה לִשְׁעָתָהּ, אֶלָּא נִמּוֹקֶת וְהוֹלֶכֶת, וָחֳלָאִים כְּבֵדִים בָּאִין עָלֶיהָ, עַד שֶׁתָּמוּת אַחַר שָׁנָה אוֹ שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ, לְפִי זְכוּתָהּ, וְהִיא מֵתָה בִּצְבִיַּת בֶּטֶן וּבִנְפִילַת אֵבָרִין.

כא שׂוֹטָה שֶׁשָּׁתָת מֵי הַמָּרִים וְלֹא מֵתָה מִיָּד - הֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, וַאֲפִלּוּ הָיָה כֹּהֵן. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִתְחִילוּ הֶחֳלָאִים לָבוֹא עָלֶיהָ וְחָלוּ שְׁאָר אֵבָרֶיהָ - הוֹאִיל וְלֹא צָבְתָה בִּטְנָהּ וְלֹא הִתְחִיל יְרֵכָהּ לִנְפֹּל, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת; אֲבָל מִשֶּׁהִתְחִיל בִּטְנָהּ לִצְבֹּת וִירֵכָהּ לִנְפֹּל - הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה וַדָּאִית.

כב שׂוֹטָה שֶׁשָּׁתָת וְהָיְתָה טְהוֹרָה - הֲרֵי זוֹ מִתְחַזֶּקֶת, וּפָנֶיהָ מַזְהִירוֹת; וְאִם הָיָה בָּהּ חֹלִי - יָסוּר, וְתִתְעַבֵּר וְתֵלֵד זָכָר; וְאִם הָיָה דַּרְכָּהּ לֵילֵד בְּקֹשִׁי - תֵּלֵד בִּמְהֵרָה; הָיָה דַּרְכָּהּ לֵילֵד נְקֵבוֹת - תֵּלֵד זְכָרִים.

כג בָּאוּ עֵדֵי טֻמְאָה אַחַר שֶׁשָּׁתָת - הֲרֵי זוֹ תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה וַאֲסוּרָה לְבַעְלָהּ, וַאֲפִלּוּ לֹא אֵרַע לָהּ דָּבָר מִדְּבָרִים הָאֵלּוּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶלָּא מִי שֶׁאֵין לָהּ עֵדִים שֶׁמּוֹדִיעִין זְנוּתָהּ. וְעוֹד, שֶׁמָּא בַּעְלָהּ אֵינוֹ מְנֻקֶּה מֵעָווֹן, וּלְפִיכָךְ לֹא בָּדְקוּ הַמַּיִם אֶת אִשְׁתּוֹ. אֲבָל אִם בָּא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד שֶׁהִיא טְמֵאָה - הֲרֵי זוֹ תֵּשֵׁב תַּחַת בַּעְלָהּ, שֶׁהֲרֵי שָׁתָת.

כד אִשָּׁה שֶׁזִּנָּת בְּאֹנֶס אוֹ בִּשְׁגָגָה, אוֹ שֶׁבָּא עָלֶיהָ זֶה שֶׁקִּנֵּא לָהּ עִמּוֹ דֶּרֶךְ אֵבָרִים - אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה" (במדבר ה,יג) - פְּרָט לַאֲנוּסָה, שֶׁהֲרֵי נִתְפְּשָׂה בְּחָזְקָה; "וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ" (שם ה,כז) - פְּרָט לְשׁוֹגֶגֶת; "וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע" (שם ה,יג) - פְּרָט לַבָּא עָלֶיהָ דֶּרֶךְ אֵבָרִים.