לָבוֹא , לְהִתְבָּרֵךְ בְּנַחֲלַת אָבוֹת/ שיר מאת: אהובה קליין (c)
לָבוֹא , לְהִתְבָּרֵךְ בְּנַחֲלַת אָבוֹת
מֵאֵת:
אֲהוּבָה קְלַייְן ©
אֵלּוּ
דִּבְרֵי אֱלוֹקִים חַיִּים
מִפִּי
מֹשֶׁה גְּדוֹל הַנְּבִיאִים
פּוֹנֶה
אֶל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל
ה'
עֲלֵיהֶם שׁוֹמֵר יוֹמָם וָלֵיל.
בְּבוֹא
הָעָם לְנַחֲלַת הָאָבוֹת
עָלָיו
לִשְׁמֹר חֻוקִּים וּמִצְווֹת
הַכְּתוּבִים
בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה
אוֹתָהּ
קִבְּלוּ בְּנַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע.
זוֹ
שְׁבוּעָה לְנֶצַח נְצָחִים
לְחַנֵּךְ
הַקְּטַנִּים וְהַבּוֹגְרִים
כִּי
הַשִּׁכְחָה מְעוֹרֶרֶת אוֹיְבִים
חִישׁ
קָמִים עָלֵינוּ וּמְאַיְּמִים.
דְּעוּ
כִּי כָּאן בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה
חַיֵּינוּ
מְבֹרָכִים בְּאַרְמוֹן מְלוּכָה
עָלֵינוּ
מַבִּיט מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים
מְצַפֶּה
לִרְאוֹת בָּנָיו , בּוֹ בּוֹטְחִים !
לְסֵפֶר
הַסְּפָרִים מִתְחַבְּרִים
ּבְמֵיטַב
הַבְּרָכוֹת מִתְבָּרְכִים
כִּי
זוֹ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ
בָּהּ
מִתְחַדְּשִׁים כָּל רֶגַע מֵחָדָשׁ.
הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת
פָּרָשַׁת כִּי תָּבוֹא, [חֻמַּשׁ דְּבָרִים]



