אמרו חז"ל (ברכות סד, א): "אמר רבי אבין הלוי: הנפטר מחברו - אל יאמר לו: לֵךְ בְּשָׁלוֹם, אלא, לֵךְ לְשָׁלוֹם... הנפטר מן המת - אל יאמר לו: לֵךְ לְשָׁלוֹם, אלא, לֵךְ בְּשָׁלוֹם".

 מהו ההבדל בין "לֵךְ בְּשָׁלוֹם" לְ- "לֵךְ לְשָׁלוֹם"? מדוע הנפטר מחברו עליו לומר לו "לֵךְ לְשָׁלוֹם", והנפטר מן המת אומר "לֵךְ בְּשָׁלוֹם"?

המילה "שלום" נגזרת היא מהמילה "שלם", וכך כותב המהר"ל (נתיבות עולם, נתיב האמת פ"ג): "השלום ושלם הוא לשון אחד, כי השלום תלוי בשלמות".

ולכן כששני חברים נפרדים זה מזה, מברך האחד את חברו "לֵךְ לְשָׁלוֹם" - לך עם השלום/שלימות הפרטית שלך שבנית והגעת אליה עד כה, ותמשיך לבנות ולשפר אותה בהמשך חייך בעולם הזה. לֵךְ לְשָׁלוֹם - כי כל עוד אתה עדיין בעולם הזה, יש לך עדיין אפשרות לבנות ולשפר את דרגת השלימות שלך.

לעומת זאת, הנפרד מן המת שאינו יכול עוד לבנות ולשפר את דרגת השלימות שלו, אומרים לו "לֵךְ בְּשָׁלוֹם" - לך באותה דרגת שלום/שלימות שבנית במהלך חייך בזה העולם, והיא זו שתלווה אותך בעולם הבא.

הרב ישי שלום, מהספר: "המהר"ל על התורה"