השחיתות מסיגה אחור את המשיח.

-------------------------------------------------

 בטרם הסיפור ,

 טרוניא קטנה:

 באתר נכבד זה יש לא מעט נושאי כתיבה. ואפילו תחת הכותרת : "שונות".

 אך משום מה אין בו נושא כתיבה על  : ה"גאולה".

 כלומר נושא  גאולה צריך להכלל תחת :

שונות או בדוחק תחת מחוז הנדמה כזניח : "מחשבה"

. - חבל  !

 פעם ,היו היה מלך שכל כך אהב את עמו עש שביום המלכתו נשבע בליבו כי "ארמונו" יהא עמו.

 וכי יקדיש את כל עיתותיו אך לעמו . ולמולדתו.

וכך מני אז יום המלכתו  כל יום יוצא היה לאחת מערי המלוכה.

 כשהוא חמוש בתרמיל כבד של שטרות ומטבעות כסף .

 וכך תר אחרי  חלכאים ונדכאים ושאר עניים ומרודים. וכל אימת שנתקל בעני או מרוד היה "נדבק" איליו - כמבקש להתקרב ולהתיידד.

 לבסוף היה שולף מתרמילו שטרי כסף או מטבעות  ומעניק לאותו העני באומרו :

. אנו הרי כבר ידידים

 קח הלוואה ותחזיר לי מתי שיהיה לך .

ואם לא תצליח להחזיר - לא נורא...

 וכך משהלכו ונקפו הימים ,החלה המלכה רוטנת ומתלוננת :

 כי קשה לה לעמוד באורח שכזה .

 וכי היא כלל לא חשה את המלך .עד כי הטיחה בפניו שהוא מבקש לדמות : למשיח.

 

נכלם המלך ושתק . ושב לצאת למסעיו .

והפעם הוסיף על עצמו תרמיל נוסף של רעיונות  :שלום , אחווה, אהבה,שלום  ורעות .

ועוד שאר רעיונות נשגבים של התורה......

 וכך, כל אימת מי שמצא שזקוק למתת כסף שלף תרמיל הכסף וכל מי שנמצא כזקוק לרעיונות של: עידוד : אהבה, אחווה, שלום ורעות -  זכה לקבל רעיון מתרמיל הרעיונות כאמור.

 

לימים ניפגש המלך בעני מרוד מיוחד במינו. ביקש המלך לשלוף דבר מה מתרמיל הכסף אך ידו לא זעה משל קפאה. סבר לתומו שמא יש לשלוף  תחילה יד לתרמיל האחר תחילה .

ושוב ידו לא זעה ולא נענתה.

 הבין המלך כי מן השמיים מאותתים לו כי הגיע לצומת חייו.

מיד הושיט המלך את שני תרמיליו לתיתם לעני...

 וזה שב ועטה על המלך את תרמיל הכסף ועטה על עצמו את תרמיל הרעיונות בירך לשלום ויצא לדרכו. 

 תוך שאמר למלך : עד כאן מקומך .

 תמה מלאכתך זו .

שוב לארמונך  ולמלכתך  . 

אני אשא את חזונך הרעיוני ואקיים את משאלתך להיות קרוב קרוב לעם לזרוע בהם אהבה אחווה , שלום ורעות . 

אני אהיה להם לפי שעה : כעין  משיח ללא מלוכה .

משיח כרוכל לפזר רעיונות כאמור .זיקוקים הואפים לשלהבת ......

 ועוד הוסיף :תרמיל הכסף יוותר בידך .

אתה תמשיך לפזר הכסף על חלכאים ונדכאים הפעם מארמונך -  ובאמצעות שליחך ועוזריך.

 משיתרוקן תרמיל הרעיונות אשר עימי , אשוב אמר המשיח למלך :

לעמוד לפני בוראי לבקש שוב את החסד הגדול להתגלות -  ולגאולת עמי......

 

סיפור זה לא בא אלא להמחיש כי התקווה והתוחלת להצתת פתילו של משיח,לא תתעורר ולא תחל . אלא אם ממלכת העם וממשלתו  יהיו "טובלים" בטוהר של חסד ואמת  ודגש על האמת .

שגזירה היא שבגאולת הקץ  - ציון אך במשפט תפדה - באמת ובצדק.....ולא בתרבות של כזב ותחבולות ......

 כיום הממלכה מושחתת  וגם המנהיגים הרוחניים נגועים עד מאד.

 "מרוקנים" תרמילו של משיח לעצבם את כל הרעיונות - בהפוך .

 לקדש את השחיתות את הכזב והבדיה.

 אלה לעולם לא יביאו לנו משיח ...........

 שווא חוזים לכם כל האדמורים ואותם המכונים : "גדולי ישראל. 

תתעוררו  מי ששולט באלה האחרונים הוא : אלוהי הכסף והאינטרסים האנוכיים והמגזריים. 

 הם עוד יובילו אותנו כולנו  לאסונות נוראיים  לתהום של חבלי גאולה 

 סביבם מתעטפת "ממלכת השטן" : העובדת בכלים מחפירים של פוליטיקה כחש, כזב ומרמה. 

 

אם יש סיבה לכך שנבואות הפורענות בתנך נשמרו . הסיבה היא שתקראו בהם ותלמדו אותם ליידע עד כמה הגענו גם אנו לאותו פי הפחת ......

משה אהרון